אור זרוע

עמוד:12

א ו ר ז ר ו ע 12 קבוצתי, בשיחה במעגל, בשאלות, בתרגילים ובהתנסויות אישיות, בחקר וביצירה . הלימוד עסק בדורות קרובים ורחוקים והעלה את סוגיית המסירה והקבלה, המרד והיצירה . המשתתפים היו פעילים בהנחיית יחידות לימוד, בהארת הקשר ביניהן לבין הטקסטים ובהגשת פרויקטים אישיים בסוף השנה . באופן טבעי, מתוך הצלילה לטקסטים ולדילמות הללו נחשפנו לקשרים משפחתיים שבהם צמחו המשתתפים ולדרכי החיים שהם בחרו . לאורך הפגישות החלטנו כי יש גם לשיר . אנו מניחים כי השירה ליוותה תמיד את המסורת היהודית ואת החלוצים . בכל פגישה התבקש אחד המשתתפים להביא צמד שירים הקרובים ללבו — האחד מסורתי והשני חלוצי . לא פעם נתקלנו בנדודי השיר . ניגונים של איכרים בארצות נֵכר הוטמעו ברפרטואר השירי של הקהילה היהודית, ובתפילה המסורתית הוטמעו שירי חלוצים ושירים מן הזמר העברי . את השירים שרו גם קבוצות החלוצים . אלה שפרשו מאורח החיים הדתי לא ויתרו על לחניו של השיר . נוכחנו לראות כי יש יסודות ליטורגיים עמוקים בזמר החלוצי ובזמר העברי, כשם שבשירי התפילה היהודיים יש קשב רב אל העולם מסביב . לאורך כל הלימוד השנתי ליוותה אותנו שאלת הר נבו וחציית הירדן . המורשת הרבתה לעסוק ביציאת מצרים ובחציית ים סוף . היא מיעטה להתייחס להתגלות הארץ המובטחת מעל הר נבו ולחציית הירדן — לכניסה לארץ ישראל הקונקרטית . היחס בין החזון הרחוק וההגשמה הקרובה נראה לעתים עצוב . 'עצב נבו' קראה רחל המשוררת לעמידה המתמדת מנגד, לנוכח הארץ המובטחת ובתוך מאמצי ההגשמה . בחציית הירדן מתגלים נופים שאינם נראים מפסגת ההר . אלו התנסויות אנושיות הנוכחות בחיי יחיד ובחיי ציבור . את פגישותינו ליוו שיתופים אישיים של כל אחד ואחת בהתנסויות אלה של 'נבו' ו'חציית הירדן' . לא פשוטה הייתה עבודת בית-המדרש . הבאנו אליו תהיות רבות

הספריה הציונית, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר