|
|
עמוד:10
זאב קיציס | 10 והחשוכה, מדליקים החסידים סיפורים כמו נר הניצת באפלה הדחוסה . אל מול האור המרצד בחשכה, לנוכח הסיפור ההולך ונרקם, הולכים ובאים פנים . חסידים מתקבצים שם . נמשכים אל הסיפור הדולק ורוקד על פניהם ועל התקרה . לאור הלהבה מתגלה מציאות קודרת ומוכרת . הנה החסיד המיוסר, האלמנה הבוכייה . הנה יהודי "בעל גאווה" או גוי אכזרי . צרות ובעיות שונות צפות ועולות, צרות קשות ומרות . מעליהן עולה ומתגלה דמותו הנקייה של הצדיק . בנוכחותו מתבהר הכול . כשהוא מדבר מיד עוטה המציאות תקווה וסדר . במחיצתו יש חוכמה, הבנה ושמחה, והן מפעפעות ובאות . ב . נולדתי אל הסיפור החסידי . בבית סבַי ואבותיהם זכרם לברכה שרתה רוחה של החסידות, והיא שורה גם בבית הורי ייבדלו לחיים . את תורתם, ניגוניהם וסיפוריהם של החסידים ינקתי מאז היותי . שמי נקרא, כמעט בהכרח, אחר שמו של אבי המשפחה — ר' וולף קיצֶס, תלמידו של הבעל שם טוב ( הבעש"ט ) . ר' וולף זה נוכח כמעט לגמרי דווקא בעולם הסיפור החסידי . את שמו תמצאו בעיקר בסמוך לשם רבו ולמעשיו, בספר השבחים החסידי הראשון "שבחי הבעש"ט" . במחיצתו של ר' וולף התרחשו פלאי פלאות, ובעצמו הוא חלק מן הפלא הגדול מכולם — הופעתו של הבעש"ט ולידתה של
|
|