|
|
עמוד:12
התפילה לשלום המדינה 12 את חיבור התפילה, או שמא חיבורה — כפי שנכתב בעת שניתן לה פרסום ראשון — הוא פרי ידם של הרבנים הראשים של שנת הקמת המדינה, הרבנים הרצוג ועוזיאל . בפרק הרביעי של הספר ניתנת תשובה לשאלה באמצעות עיון בכתבי יד מקוריים, מסמכים משנת תש"ח וכן משנים מאוחרות יותר, עדויות כתובות וראיונות עם אישים שפעלו באותם ימים והיו מעורבים בנושאי דת ומדינה . הפרק החמישי עניינו התפילה עצמה — תוכנה, פירושה ומשמעותה . עבור המתפלל, עצם אמירת התפילה היא חלק מסדר התפילות שבסידור . אך התפילה היא יותר מכך, היא טקסט הצהרתי שבו המחבר מביע את אמונתו, השקפתו ויחסו למדינת ישראל . רבים התחבטו — ומתחבטים — בשאלת משמעותו של הביטוי 'ראשית צמיחת גאולתנו', שבו מתאר המחבר את מדינת ישראל . קבלת הביטוי הייחודי הזה ואמירתו היו זה מכבר לנייר הלקמוס לבחינת יחסו של היהודי המאמין-המתפלל אל מדינת ישראל . לְמה התכוון המחבר בצירוף לשוני ייחודי זה ? מה פירושן הלשוני והרעיוני של מילות התפילה ? האם אכן יש בביטוי זה משום האצלת קדושה למדינה וראייתה כתופעה אלוהית ? 'התפילה לשלום המדינה' נאמרה בבתי הכנסת בפעם הראשונה בראש השנה של שנת תש"ט, כלומר חמישה חודשים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, עוד בטרם הסתיימה מלחמת הקוממיות . מאז ועד היום בתקופות שונות ראו רבנים, חזנים ובעלי תפילה אפשרות לבצע שינויים בטקסט התפילה . במרבית המקרים השינויים האלה נבעו מהשקפות פוליטיות ולעתים גם ממחלוקות בנושאי דת, אך ידי המשנים לא רעדו כאשר הוסיפו או גרעו מילים מהטקסט, ובכך שינו את הכוונה של מחבר / מחברי התפילה . הפרק השישי מוקדש בעיקרו לשינויים שהוכנסו במרוצת השנים בטקסט — בנוסח המקורי של התפילה . הוצאתו לאור של ספר זה היא עבורי שלב חדש במחקר ארוך שהתחלתי בו לפני כעשרים שנה . בעצם העיסוק בנושא זה ראיתי כל
|
|