מבוא

עמוד:11

11 תוכן ( פרקי אבות ג, ב ) , ועד שגובש ונכתב הנוסח המלא הראשון של התפילה לשלום השלטון . מתי וכיצד התפתח הנוסח הראשון של 'תפילה לשלום המלכות' ? מה היה הטקסט ? מה הייתה משמעותו ? לְמה התכוון המחבר ? מדוע נאמרה התפילה ומתי ? עד כמה הושפע הטקסט היהודי מטקסטים שנכתבו לאותה מטרה, ואשר היו מוּכּרים בדתות אחרות ? במרכז הפרק השני מופיע דיון בתהליך ההיסטורי הארוך של יצירה וניסוח של תפילה יהודית לשלום שלטון שאינו יהודי . בהמשך הפרק מובאות התפילות הראשונות שנכתבו לשלום מדינת ישראל עוד בטרם נכתבה התפילה הנאמרת היום, ואשר סגנונן ותוכנן תואמים וממשיכים את תפילות 'הנותן תשועה' שהתפללו יהודים בתפוצות הגולה . עד כמה הקפידו יהודים לומר את התפילה לשלום השלטון ? עד כמה רצו היהודים — או שמא נכפה עליהם — להתפלל לשלומו של שלטון נוכרי ? האם יש חובה הלכתית להתפלל תפילה זו ? מה המשמעות מבחינת ההלכה לאמירת התפילה במצב שבו שני יהודים נלחמים בשני צבאות שונים זה בזה ; למשל, מלחמת צרפת-פרוסיה ( גרמניה ) ב- 1870 . ידוע היטב כי בצבאות של שני הצדדים היו בלוחמים חיילים יהודים, וכל אחד מהם התפלל לניצחון הצבאי של הצבא שבו שירת . האם בעת שהחייל היהודי התפלל לניצחון ארצו, הוא התפלל לכישלונם ולמותם של חיילים מצבא האויב, ובהם גם יהודים ? מוקד הדיון בפרק השלישי הוא הנימוקים לאמירת התפילה לשלום המלכות, כפי שהנושא מקבל ביטוי הן בספרות ההלכה והן בגילויי דעת, בחוברות פסאודו-רבניות, בכתובות בבתי כנסת וגם בספרות היפה, כמו למשל במחזה 'טוביה החולב' , בספרי זיכרונות ובמקורות כתובים נוספים . שאלת זהותו של מחבר התפילה לשלום מדינת ישראל היא נושא הנידון בפומבי כבר עשרות שנים, ורבים מהמתפללים אותה נדרשו לשאלה זו . מאז החל הדיון הפומבי בשנת תשמ"ד ( 1984 ) נכתבו עליו מאמרים רבים, ובעיקר בדבר השאלה : היש לייחס לסופר ש"י עגנון

כנרת, זמורה דביר בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר