|
|
עמוד:10
התפילה לשלום המדינה 10 המדינה, אזרחיה ותושביה, להגשמת יעדיה הלאומיים ושאיפותיה לעתיד . אין 'התפילה לשלום המדינה' מבקשת על שלומם האישי של השליט או של השלטון, שהרי אלה זמניים, ואילו התפילה מבקשת לתת ביטוי אמוני לאחריותו ולשותפותו של המתפלל בהשגת היעדים העליונים של מדינה יהודית בארץ ישראל . ראשיתו של ספר זה בעבודת מחקר לשם קבלת התואר ד"ר במסגרת התוכנית ללימודים בין-תחומיים ( היסטוריה ויהדות ) באוניברסיטת בוסטון בארצות הברית בהדרכת פרופ' אלי ויזל . כותרת המחקר היא : המפגש בין הפוליטיקה והתפילה — תולדות התפילות לשלום המלכות והתפילה לשלום המדינה' . מכותרת המחקר עולה שעניינו בחינת אמות המידה, הדרכים והתכנים להכנסת עולם החולין, המשתנה בכל מקום ובכל עת, לעולם הנצח של האמונה הדתית . לשון אחר, עד כמה אפשר וניתן לתת ביטוי למציאות המשתנה בתוכן הקבוע זה דורות רבים של סדר התפילה שבסידור . האם אפשר למשל להוסיף תפילות בעקבות אירועים היסטוריים חד-פעמיים, או להוציא מהסידור תפילות הנראות לא-שייכות מבחינת העניין ומעוקרות- משמעות לזמן ולמקום ? סדר הפרקים בספר משלב דיון בשני תחומי המחקר — היסטוריה ויהדות . הפרק הפותח עניינו המקורות הראשוניים לתפילה והפרשנות הנרחבת שניתנה להם במרוצת הדורות . הבנתם של מפרשֵי ימי-הביניים את הפסוק בספר ירמיהו — "וְדִרְשׁוּאֶת- שְׁלוֹם הָעִיר, אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהִתְפַּלְלוּבַעֲדָהּ, אֶל-יְהוָה : כִּי בִשְׁלוֹמָהּ, יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם ( כט, ז ) — המשמש מקור לתפילה, שונה לחלוטין מהפירושים שניתנו לאותו פסוק במאתיים השנים האחרונות . ההבדל הגדול בין שתי התקופות, המשתקף גם בפרשנות לאותו פסוק, מקורו במציאות החיים השונה הן של המתפלל היהודי והן של החברה הסובבת אותו . מאות שנים חלפו מאז אמר רבי חנניה סגן הכוהנים, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ
|
|