|
|
עמוד:7
פתח דבר | 7 המחקרי הנפרש בספר זה נחלק לשני שערים . גרעין הטיעון שיפותח לאורכם, כולל שלושה עיקרים : ( א ) הפער הקוטבי בין שני המושגים - 'לדעת אשה' ו'דעת אשה', הוא מסגרת ההקשר והמבוא לדיון במשמעות הפצעתה של הגיבורה החדשה מעטן של יוצרות . ( ב ) במְצַאי דמויות הנשים במורשת הספרות העברית החדשה ( ממחצית המאה ה - 19 רובה ככולה גברית ) , נעדרה אופציה של נשיות המתגדרת בדעת וביצירה . בבואן לכתוב נרטיב של חניכה נשית שגיבורתו ( בת דמותן ) היא אינטלקטואלית ויוצרת, מתמודדות היוצרות עם שתי פרדיגמות שנוגעות לתואר הכפול הזה : פרדיגמת הגיבור כאינטלקטואל ופרדיגמת הגיבור כאמן . יתר על כן, צביונו האוטוביוגרפי של נרטיב זה מחייב התעמתות גם עם הפואטיקה האוטוביוגרפית, שממהותה היא ז'אנר אנדרוצנטרי . ( ג ) הופעתה של הגיבורה האינטלקטואלית - יוצרת חותמת שנים של חסימת נשים בשדה הכתיבה והיצירה, בשל נורמות חברתיות כובלות ומגבילות . עם זאת, עם הפצעתן של גיבורות מהזן הזה לא נפתרת לגמרי המצוקה הישנה, שכן המצב החדש מציף בעוצמה קונפליקט בין עבודת היצירה ותביעותיה לבין הגשמת נשיותן במושגי הערכים והציפיות החברתיות שהוטמעו בהן בעת גידולן . כפי שנראה להלן, לחוליות הראשונות בשלשלת הגיבורות הנדונות דחוף לפרוץ מבעד לשורות ההדוקות של הממסד הספרותי, בעל הצביון הגברי כדי להצטרף ל'מועדון' במקום מכובד, בקולן שלהן . גיבורות אלה הן תוצר של העת החדשה, ועדיין, אין להבין את גודל המפנה המתגלם בדמותן כאינטלקטואליות - יוצרות ללא הפרספקטיבה של המורשת התרבותית שעם גדריה ומוסכמותיה הן יתמודדו בבוא הזמן . דיון הרקע בשער הראשון עוסק, כנזכר בנקודה ( א ) למעלה, בפרימת הקשר המורכב בין האשה, הדעת והיצירה בסימן הקיטוב התהומי בין 'לדעת אשה' ל'דעת אשה' . השדרה המרכזית של המחקר בשער השני כוללת שבעה פרקים המוקדשים לעיון ספרותי - מגדרי משווה בסיפורת אלישבע ביחובסקי ולאה גולדברג – דור ההפלגה של סיפורת נשים עברית . חשיבותה של סיפורת זו נעוצה לא רק בראשוניותה, אלא גם ובעיקר משום שהיא נושאת בשורה לתוואי חדש של נשיות . במציאות החוץ ספרותית, המגמה שהחלה במחצית השנייה של המאה ה - 19 מואצת בעשורים הראשונים של המאה ה - 20 . הנשים המשכילות והכישרוניות, השולחות ידן בכתיבה, מזרזות את תהליך היציאה מן האלם ההיסטורי ומסמנות נקודת תפנית .
|
|