|
|
עמוד:14
את השם "תל אביב" כתרגום לשמו של הספר אלטנוילנד של הרצל . בדבריו מלאי הפאתוס על תל אביב הוא נתן ביטוי פואטי לכך שתל אביב, שזכתה למעמד של עיר בעת שחגגה חצי יובל להיווסדה, הייתה יותר מאשר "רק" עיר . היא הייתה בראש ובראשונה רעיון וחזון, וכפי שהתברר במהלך ההיסטוריה, גם משאת נפש ומושא לקנאה, דימוי ודימוי עצמי, תדמית ומותג, גאווה ועלבון, טיעון פוליטי טעון והצהרה תרבותית רבת תהודה, פרובינציה ומרכז, עיר עברית ועיר עולם . ב 1946 כתב נתן אלתרמן : "בכל זאת יש בה משהו", ובכך ביטא ספק שיש בו צניעות מתעתעת . כמקום שהעירוני והאירוני מתלכדים בו לאמירה רב משמעית המהדהדת בשיח הישראלי, תל אביב היא סיפורה של הצלחה יוצאת דופן . האנתרופולוג והמשורר, זלי גורביץ', טען שתל אביב היא "לבו של החלום הישראלי", והיא מצויה במרכזה, אולי אף בלִבּה, של הישראליות . 3 לעומת זאת, אחרים טענו במהלך ההיסטוריה שהצלחתה של העיר דווקא מסכנת את המפעל הציוני ואת החברה הישראלית . ללא ספק, תל אביב היא רכיב מכונן של הישראליות כי תל אביב היא גם, מטפורית כמובן, מעבדה שבה נוצרת ומנוסחת אותה ישראליות וגם מונח מפתח בדיון בישראליות . תרומתה המכרעת של תל אביב לאותה ישראליות חמקמקה היא ה"תל אביביות", אמנם חמקמקה גם היא, אך בעלת עוצמה רבה בשיח הציבורי ובתרבות הפופולרית כניסוח של תובנות בעלות תוקף על המצב הישראלי . מדף הספרים התל אביבי עמוס בספרים המספרים את סיפורה ואת סיפור תולדותיה של העיר העברית הראשונה שהתגלגלה בעיר ללא הפסקה, וכעיר לבנה זכתה לתהילה ונרשמה ברשימה היוקרתית של אונסק"ו כאתר מורשת עולמית . הספרים הללו עוסקים בהיבטים שונים של ההיסטוריה העירונית : חברה ותרבות, אדריכלות ופוליטיקה . העניין בהיסטוריה העירונית מוצא ביטוי בסיורים הנערכים ברחובות השכונות ההיסטוריות של העיר : סיפורי בתים וסיפוריהם של מי שגרו בבתים האלה ועשו את תל אביב למוקד עניין המרתק תושבים ומושך אורחים מן 14 שבויה בדימויה
|
|