|
|
עמוד:12
12 גיוון מעלה . שינוי זה משליך גם על החברה היהודית בישראל יותר ויותר מרחבים בתוכה נפתחים להשתתפות פעילה של האזרחים הערבים . אם כן, לצד החוויות ונקודות המבט של הנשים, הספר עוסק גם בסוגיית הגיוון התעסוקתי . בשנים האחרונות נעשה המונח "גיוון" רווח ומקובל לא רק במעגלים הוותיקים העוסקים בזכויות מיעוטים ובצדק חברתי, אלא גם בזרם המרכזי של החברה הישראלית, שהיסטורית לא גילה נכונות רבה לערות לתוכו את האזרחים הערבים . והנה, בזירות מוסדיות שונות, ובכלל זה בממשלה עצמה, נעשים עוד ועוד מהלכים מכוונים לשילובם בחברה למרות שיח פוליטי לאומני וחקיקה דרקונית המנסה להגביל את זכויות האזרח שלהם, ולמעשה בד בבד עמהם . מחקר זה, שנערך בגישה האנתרופולוגית, בוחן את הסתירות העיקריות המלוות את רעיון הגיוון בחברה שהדומיננטיות האתנו לאומית כה בולטת בה . אנו מתבוננות בתסריטים התרבותיים היוצקים משמעות לכניסתן של הנשים הפלסטיניות לזירות התעסוקה התחרותיות, הן מנקודת מבטן הן מנקודת מבטה של הסביבה הקולטת ; ושואלות אם, כיצד, ועד כמה התסריטים הללו מסתגלים לזמנים המשתנים . לבסוף, אנו מציעות כיוון בר קיימה להטמעת גיוון תעסוקתי, באמצעות הקניית כשירות תרבותית ביקורתית לקבוצות הרוב והמיעוט כאחת . בישראל של המאה ה 21 גיוון תעסוקתי הוא מונח רווח, והוא הולך וצובר תאוצה . "שוק עבודה רב תרבותי כיעד אסטרטגי" 1 הוא רעיון שמהדהד במסדרונות הממשלה והמגזר העסקי וזוכה לכותרות בעיתונות . 2 כך לדוגמה פתחה נציבות שירות המדינה במאי 2018 תכנית להסמכת ממונים על גיוון תעסוקתי במשרדי הממשלה מ"האוכלוסייה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית, אנשים עם מוגבלות, יוצאי אתיופיה, עולים חדשים, "חרדים" . 3 קדם לה פיילוט שהתמקד בגיוס נשים, ערבים, ובעלי מוגבלויות לחברות הממשלתיות . עוד ברוח הססמה "רב גוניות נכונה גם מבחינה עסקית", 4 נערך בדצמבר 2019 בחיפה כינוס WeTeck לשילוב נשים בהייטק, ביזמה משותפת של ארגון צופן, השואף לשלב
|
|