|
|
עמוד:13
13 ר ב ד ח ת פ כל בר מזל שזוכה למניין שנים רב — בין שהוא מוכן וערוך לקראתה ובין שהוא מופתע ממנה לחלוטין . כשהתחלתי את עבודתי באוניברסיטה, לימדתי קורס בנושא זקנה וציינתי בהיסח הדעת כבר בשיעור הראשון את המושג "גילנות" . במהלך שנת הלימודים עלה המושג רק פעמים בודדות, והסטודנטים מצדם הצביעו ברגליים והודיעו לי שהתכנים קשים מדי, ושהם פשוט לא נמשכים לנושא . כמי שבחרה באופן חופשי ובדעה צלולה לעסוק בזקנה, התקשיתי לראות את "הפיל הלבן" ששמו גילנות, ולהבין שתפקידי כמרצה הוא לשנות את העמדות של הסטודנטים ולאו דווקא להעביר ידע . מאז עבר תוכן הקורס שלי גלגולים רבים, וכיום מקבל המונח "גילנות" את הכבוד הראוי לו . כמחצית מהקורס עוסקת היום בתפיסות הרווחות כלפי הזקנה ובאופן שעמדות אלה משפיעות על התנהגותנו ובחירותינו . מאז גם הבנתי שאת הידע בנוגע לזקנה אפשר לרכוש בדרכים רבות, אבל חשוב לעודד את העניין, את המודעות ואת הרגישות לזקנה . בחמש-עשרה השנים האחרונות באתי במגע עם אוכלוסיות רבות משכבות גיל שונות אשר הביעו עניין וצורך להבין את הזקנה, להתכונן לקראתה ואף להתמודד עמה באומץ . אני מאמינה שספר זה משקף את התהליכים שאני עוברת, כחוקרת וכאדם, לצד התהליכים שהחברה חווה . כשהתחלתי לעסוק בחקר הזקנה ובטיפול במבוגרים, היה לי עניין רב בנושא, אך חסרה לי התנסות "יד ראשונה" בתהליכי זקנה והזדקנות . יש שיאמרו שגם גילי העכשווי רחוק מלשקף את גיל הזקנה . עם זאת, גיל 40 הוא מקום טוב באמצע החיים שממנו ניתן להשקיף על העבר ולצפות לעתיד . העבודה עם כל כך הרבה אנשים במגוון גילים והעיסוק הארוך בחקר ובהוראת הזקנה לימדו אותי להנגיש את הנושא ולעשותו לזמין ולמזמין עבור אנשים . בה בעת גם החברה עברה ועוברת תהליכים תודעתיים משמעותיים, שעשויים להביא לפתיחות בקרב קהל קוראים רחב ולקבלת ספר זה על מדף הספרים . מעניין במיוחד לעקוב אחר קבוצה מובהקת שזה עתה הגיעה לגיל השלישי, ה"בייבי-בומרס" ( כינוי לאוכלוסיית הילודים בארצות הברית בין השנים 1946 - 1964 ) . באוקטובר 2007 היתה קטלין קייסי קירשלינג
|
|