|
|
עמוד:29
ז'אן פיאז'ה ( Jean Piaget ) , פסיכולוג שווייצרי שתרם רבות להתפתחות הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית, היה חלוצה הגדול של התאוריה הקונסטרוקטיביסטית . הוא טען שהיכולת הקוגניטיבית של האדם, מתפתחת שלב אחר שלב בחוקיות ברורה וזו יכולה להיות הסיבה להתפתחות רעיונות זהים במקומות שונים ומנותקים זה מזה בעולם . אריק אריקסון ( Erik Erikson ) פסיכולוג יהודי אמריקאי, הגה תאוריית שלבים פסיכו-חברתית, המסבירה את השפעת החברה על התפתחות יכולת האדם . לעומתו בלום קבע מושגים שאפשרו לאנושות להעריך את רמת הידע . פרדריק סקינר ( Frederic Skinner ) פסיכולוג אמריקאי רב השפעה, הנחשב לדמות המשפיעה ביותר בגישה הביהביוריסטית במאה ה- 20 ונושא דגל בגישה המכניסטית, הסביר את תפקיד השכר ותפקיד העונש בתהליך למידה והצליח להגדיר את המשתנים השונים המעודדים או מעכבים למידה . אברהם מאסלו ( Abraham Maslow ) פסיכולוג חברתי יהודי-אמריקני, הנחשב לאחד התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית, פיתח את תאוריית הצרכים של האדם המוכרת בשמה "פירמידת הצרכים של מאסלו" . הפירמידה מציגה את הצרכים והתנאים להתפתחות היכולת האינטלקטואלית של האדם ומהם הגורמים המשפיעים על התפתחות יכולת זו . בבסיס הפירמידה נמצאים הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים וההישרדותיים של האדם, שבלעדיהם הוא לא יוכל להתקיים כלל . אחריהם נמצא הצורך בביטחון בקיום הפיזי, הצורך בשייכות, זהות ואהבה, הצורך בכבוד והערכה ורק לאחר שכל אלו באו אל סיפוקם, יתפנה האדם למלא את הצורך הנמצא בראש הפירמידה – הצורך במימוש עצמי . עיקר תורתו של מאסלו מצביעה על כך שלאדם יש יכולת למידה וסקרנות עמם נולד ויכולת זו מגורה על ידי הסביבה . התאוריות שפותחו סייעו להבנת תהליכי החשיבה ולגיבוש אסטרטגית למידה שתשרת את צרכי התקופה . בשנות השישים החל המחשב לחדור ולהשתלב לתחומים שונים בחיינו : לכלכלה, למסחר, לרפואה, לחקלאות והנדסה . המחשב גם נראה ככלי יעיל להפעלת "שיטת החקר" – כדי לאפשר לכל תלמיד ללמוד את הנושא המעניין אותו בהתאם ליכולתו וכשרונו, כדי לקדם תלמידים באזורים בהם יש מחסור במורים וכדי לשלב בתוכנית הלימוד נושאים חדשניים . ברור היה שלא ירחק היום והמחשב ישולב במערכת החינוך . דור הידע דרש ממערכות החינוך לנסות ולגבש מודלים, שיסייעו בדרך קבלת ההחלטות לניהול מתקדם של מערכות הלמידה . מודלים כאלה חייבים לצמוח מתוך הידע הקיים בנושא "הטמעת תהליכים בארגון" ולהיעזר בתאוריות קיימות במדעי החברה . זה דרש ממערכת החינוך לקרא את מפת הצרכים של מחר – אבל מערכת החינוך לא הכינה את עצמה לשנויים שהתחוללו ולא סיפקה פתרונות למצב החדש, המחקר החינוכי עסק בעיקר בבדיקה והערכה של המצב הקיים .
|
אופיר, ברוך
|