פרולוג - הקרקס הציוני הראשון

עמוד:13

“נמר חברבורות” מאת יעקב שבתאי, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ( 1995 ) . באדיבות עדנה שבתאי והוצאת הקיבוץ המאוחד . המחזה “נמר חברבורות” הוצג בין השאר בתיאטרון חיפה בבימוי עודד קוטלר בשנת ,1974 בתיאטרון הבימה בבימוי חנן שניר בשנים ,1985 2006 . בשנת 2008 הוצג עיבוד של הסיפור לתיאטרון חפצים על - ידי היוצרת אלית ובר . בשנת 2015 עלה המחזה בעיבוד ובימוי רויטל איתן, במכללת סמינר הקיבוצים . טקס הנחת אבן הפינה לקרקס הציוני הראשון בחולות תל אביב [ אלטנוילנד ] . יום קיץ לוהט . שמיים כחולים, רחבים וריקים, אור שמש חריף . מקום סמוך לים . דגלים, בלונים, שלט : “קרקס אוניברסאליס” . על יד השלט סיסמה מאירת - עיניים אך רפויה : “תקעו שופר בציון ! ” פינק [ עומד לבדו במרכז הבמה, לפני הבור שאל תוכו מכניסים את מגילת - היסוד . הוא לבוש חליפה שחורה ומגבעת שחורה, ומפעם לפעם הוא מוחה בממחטה צחורה את הזיעה מפניו . אל הקהל ] : גבירותי ורבותי ! אדונים ! קרובים, ידידים, משקיעים ! חלוצים בוני ארץ - ישראל ! יהודים ! העולם כולו ! היום, האביב, הרביעי באוגוסט, יום אבן - הפינה, הוא יום של בשורה וחרדה לארץ הזאת – ארץ שבעת המינים . עיני העולם כולו נשואות בשעה הזאת אל המקום הזה . כולם מסתכלים ומצפים לאות של גאולה ! להשראה ! ! מלכים, רוזנים, קרדינלים, שחקני טניס, גנרלים, גרטה גרבו, רקדנים, קונסולים, ממציאי אווירונים ! ליידיס אנד ג’נטלמן . שום עיוור עוד לא גירש את הבוקר, אני אומר, ושום חירש עוד לא שמע את ציוץ החסידה ! אני אומר : הארץ הזאת נתנה לעולם את התנ”ך ואת הירדן – הארץ הזאת זקוקה לקרקס ! הארץ הזאת לא יכולה בלי קרקס ! כאן יקום קרקס ! לא באוגנדה ! לא בסורינאם ! כאן ! בארץ ירושלים ! בארץ החמסינים ! בעברית ! הללויה ! גבירותי ורבותי ! החכם רואה מה שלא נולד, והטיפש רואה את הקיר של הבית שממול [ . . . ] או מונדו ! אני רואה סולמות - יעקב שראשם בשמי גוד - מורנינג ולוליינים בבגדים לבנים, מעופפים הנה והנה כמו מלאכים, ושמים לצחוק את כוח המשיכה הארור של כדור - הארץ הזה ! אני רואה סוסים אצילים, ינשופים של שבעה דורות, קוסמים, רבי - אקרובטים, ואת נמר החברבורות, זה הנמר הנהדר, יליד מאלאיה או טאסמאניה . . . נמר אמיתי – סמל העוז והתפארת, האצילות – סמל הקרקס ! . . . הקרקס, ליידיס אנד ג’נטלמן, לא סוציאליזם ! לא פסיכולוגיה ! לא תעלת סואץ או כל מיני פנטזיות דמגוגיות של קוביוסטוסים מטורפים ! לא כסף ! . . . אצילות ! . . . אין יתושים ! אין חמסין ! אין כאבים ! אין זיקנה ! אין כלום ! . . . אנחנו בוראים עולם חדש, ליידיס אנד ג’נטלמן, פה בחולות ! אומרים לי : מגדלים פורחים באוויר ! ואני אומר : שיהיו מגדלים פורחים באוויר ! כתר יהיה כתר ! וגמל יהיה גמל ! . . . תחי ירושלים החדשה ! יחי הקרקס ! התקווה ! [ תזמורת כלי נשיפה מנגנת מארש צבעוני, פתטי, עליז . וגשם של פרחים צהובים וכתומים יורד מלמעלה וממלא את חלל הבמה ] מסך 13

המכון לקידום תיאטרון יהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר