דבר העורך

עמוד:10

הוא כתב מחזות, שחלקם הוצגו על הבמות החשובות ביותר בעולם דובר הגרמנית . משב בלזם מציע סקירה כרונולוגית של המחזות שכתב הרצל בין השנים 1901 - 1880 בניסיון לכבוש את במות אירופה . לצד הקומדיות הרומנטיות שכתב הרצל, אחד המחזות העוסקים בבעיה היהודית הוא “הגטו החדש” מחזה אותו כתב בלהט של שלושה שבועות ואותו הקדיש “בידידות נפש לידידי ד”ר מקס נורדאו” . המחזה תורגם לעברית פעמיים בידי מ . ז . ולפובסקי בהוצאת מצפה בע”מ, תל אביב בשנת 1938 ודני בן – ישראל בהוצאת ירון גולן בשנת 1992 . בגיליון זה אנו מביאים את המחזה “הגטו החדש” בתרגום ועיבוד חדש של יהודה ושרה מורלי . לפני מותו הרצל הקדיש מחשבה לכתביו . ב - 12 בפברואר 1897 הוא כתב צוואה ספרותית בה ביקש : “דעתי היא, שאת מחזותיי יש להוציא בקובץ אחד, המחזה החביב עלי ביותר הוא הגטו החדש [ . . . ] שמי יגדל אחרי מותי . לכן אני מאמין שימצא מו”ל בשביל כל יצירותיי” . אנו מביאים את צוואתו הספרותית של הרצל ואחריה רשומה בה הסופר סטפן צוויג מספר על פגישתו עם הרצל בה הגיש לו את סיפורו הראשון לפרסום בעיתון : לאחר שהזמין אותי בידידות לשבת, שאל : “מה הבאת לי ? ”, גמגמתי שרצוני להציע לו סיפור . לקח את כתב - היד, ספר את הדפים הכתובים ביד, הסתכל בדריכות בעמוד הראשון נשען אל המסעד . בפחד ראיתי כי התחיל לקרוא בנוכחותי . הדקות נתארכו לי, חשתי בהן בעודי מסתכל מן הצד בפניו . [ . . . ] דומה שהבחין שאני מסתכל בו, כי תוך כדי דפדוף העיף בי מבט עז, אך לא מחמיר . רגיל היה שמביטים בו, ואולי אהב זאת . סוף - סוף סיים את הקריאה, אסף את הדפים והקיש בצרור הדק על השולחן עד שהתיישר, רשם עליו משהו בעפרון כחול והניחו במגירה, משמאל . לאחר תנועות אלו, שנראו כמחושבות ליצירת מתח ( משהו תיאטרלי לא הניח לו ) , פנה אלי ואמר מתוך תודעה של בשורה : “הסיפור נתקבל . ” צוויג מאיר את הרצל ככותב וסופר ומתאר את השבר והאבל שהורגש עם פטירתו . לאחר פטירתו של הרצל עלתה השאלה למי שייכים “זכויות היוצרים” של יצירותיו ? מיכאל בירנהק סוקר את פרשת המחלוקת המשפטית סביב כתבי הרצל במדינת ישראל במאמרו “זכויות יוצרים במדינת היהודים” . מסך אחרון בקשה נוספת בצוואתו של הרצל הייתה להיקבר בארץ ישראל . במסע האחרון מוינה לירושלים מובא סיפור העלאת ארונו של הרצל לישראל בשנת 1949 . היה זה אירוע שלא נראה כמותו עד אז ביישוב . המבצע המורכב כלל את פתיחת קברו של חוזה המדינה בווינה, הטסת שרידיו ושרידי משפחתו ארצה וארגון מסע הלוויה ארוך, שהחל בשדה התעופה לוד, והסתיים בטקס הקבורה בהר הרצל, גבעה בירושלים שעד אז הייתה אזור מרוחק ושומם, אך לקראת הקבורה הוכשרה להיות אתר הקבורה הממלכתי של מדינת ישראל . 10 2 / 1 2 0 2 ת ש פ ”ב | גיל יון 7 8 2

המכון לקידום תיאטרון יהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר