דבר העורך

עמוד:9

וכיוצא באלה, שהם בשבילי יחידות של המונים . ” ( יומנים, 10 ביוני 1895 ) . מכאן אנו פונים אל מקורות ההשראה התרבותיים של הרצל . דן וינר מציע לנו מבט מעמיק על האופן בו האופרות של וואגנר השפיעו על יצירתם המדינית של הרצל ונורדאו . אבות הציונות המדינית, תיאודור הרצל ומקס נורדאו היו לדבריו אמנים פוליטיים . לפיכך הייתה לאמן הפוליטי הבולט ביותר של המאה התשע - עשרה, ריכרד וואגנר, השפעה מכרעת עליהם . אין להבין את הדרך בה הלכו השניים ואת המורשת שהנחילו לתנועה הציונית בלי בירור זיקתם אל יצירותיו של מלחין זה . “הפקה בין - לאומית, הקונגרס הציוני הראשון”, כך מתאר מרדכי נאור את שלושת חודשי העבודה של הרצל כבמאי, מפיק ויחצ”ן של הקונגרס . אין ספק כי ארגון ההסתדרות הציונית, ממש מאפס, ועריכתו המוצלחת של הקונגרס הציוני הראשון בשלושת הימים האחרונים של חודש אוגוסט 1897 – היה מבצע ענקים . הרצל נטל על עצמו לא רק את המשימות הפוליטיות, אלא עסק – בנושא הקונגרס – בכל פרט גדול כקטן, לרבות צבע המפה שעל שולחן הנשיאות, וכמובן סדר היום והסיקור העיתונאי של האירוע . זו הייתה הפקה בין - לאומית ממש, מבוימת עד הפרט האחרון, וידע תיאטרלי הרי היה לו . הרצל מצא את עצמו בתפקיד המפיק והיחצ”ן הראשי של הקונגרס . חיים פינקלשטיין משרטט את דמותו של הצייר והצלם אפרים משה ליליין, האיש שמיתג את דמותו של הרצל כדמות מיתית תנכ”ית . אפרים משה ליליין נחשב לרוב כאמן הראשון של התנועה הציונית, ולעתים אף תואר כ”אמן הציוני הראשון” . ליליין היה הצלם שהנציח את הרצל נשען על מעקה המרפסת במלון “שלושת המלכים” בבאזל, הצילום שהפך את דמותו של הרצל לאייקון וחיזק את דמותו כמנהיג התנועה הציונית . המאמר סוקר את מערכת היחסים של לילין עם הרצל, והאופן בו יחסו המשתנה לרעיון הציוני משתקף דרך יצירותיו . לצד המקום המרכזי שתפס ליליין במיתוג דמותו של הרצל ופועלו, ניתן לזהות את שלום עליכם כ”סוכן השיווק” של הרצל לקהילות יהודי מזרח אירופה דוברי יידיש . שלום עליכם הוקסם מאישיותו של הרצל ונרתם לקידום התנועה הציונית המדינית . הוא כתב חוברות תעמולה, תירגם הרצאות וכתב סיפורים ומחזות שהציגו את הקונפליקטים שמהם מונעים הרעיונות הציוניים . בשנת 1903 בעקבות הקונגרס החמישי בו הועלתה תוכנית אוגנדה, כתב שלום עליכם מחזה בן שתי תמונות “התייעצות רופאים” - המובא במלואו בגיליון זה . רשימת הנפשות הפועלות בחייו ובהקשר לפעילותו הציונית והתרבותית, וסקירה של ציוני דרך מרכזיים בחייו של הרצל מסכמים חלק זה של הגיליון . חוזה ומחזאי בחלקו השני של הגיליון נחשף הרצל המחזאי . אחת השאיפות הגדולות של תיאודור הרצל הייתה לזכות להכרה ולתהילה כמחזאי . עולם התיאטרון קסם לו . כבר בתקופת לימודיו באוניברסיטה ובהמשך, במקביל לעבודתו כאחד העיתונאים הנחשבים . 9

המכון לקידום תיאטרון יהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר