|
|
עמוד:14
14 אבינועם רוזנק הישראלית נסדק, אך לא נשבר . הפער אפוא בין הצפוי למצוי היה ניכר, והיה מבחינתי סימן לעיוורון מסוים שיש אצל האנליסטים ביחס לתופעה שהתרחשה וביחס להבנת מרכיביה הפנימיים . בסוף החיבור הזה אבקש להציע פרשנות חלופית להעדרה של האלימות המצופה, ולנסות לתאר פן מסוים של "התנגשות ציוויליזציות" שנוצר בין המתיישבים ובין אלה שהחליטו לפנותם . האי – נחת שמלווה אותי מתבטאת גם בפער בין קריאת כתבי המקור של הרב קוק ותלמידיו ובין קריאת כתבי המחקר שמנתחים את הכתבים האלה ( בהקשר הזה, יש להבחין בין הרב קוק ובין בנו ותלמידיו, כפי שנראה ) . הפער הזה לפעמים בוטה, אך לרוב עדין וחמקמק . ניתוחי המחקר לכאורה נכוחים ; הכותבים מלומדים ומתמצאים בחומר על כל נבכיו ותגיו . יתר על כן, אני יכול להזדהות לחלוטין עם התובנות הנמצאות בכתיבה מחקרית זו . אבל ככל שאני מעמיק בקריאת הכתבים האלה אני מרגיש שיש פער מובנה בין המסר התרבותי הנובע מכתבי הרב קוק ומבצבץ אף בכתבי תלמידיו - והפער הזה מתחזק כשאני פוגש בדרך בלתי אמצעית את הכותבים השונים מתלמידי הרב קוק - ובין הניתוח הנמצא בכתבי המחקר על ההשלכות התרבותיות הגלומות במחקרים האלה . בחיבור הזה אבקש לפרוש לפני הקוראים את המתח בין ההיגיון שאני מזהה בכתבי הרב קוק ותלמידיו ובין ההגיון התרבותי של חוקריו, ואנסה להבהיר את דברי לאור ארבעה מהלכים שאציע כאן, הקשורים זה בזה : [ 1 ] בפרקים א' - ב' אבחן באופן ביקורתי את המחקר על אודות כתבי הרב קוק ואצביע על תובנת יסוד שנמצאת בבסיס החשיבה המחקרית . [ 2 ] בהמשך דבריי ( בפרק ג' ) אצביע על תובנה חלופית, שתואמת יותר את לבת המחשבה של הרב קוק ותלמידיו, ואותה אציע כחלופה הטובה מקודמתה . [ 3 ] אקרא מחדש כתבים נבחרים של תלמידי הרב קוק לאור התובנה החדשה שהוצעה, ואצביע על הזיקה האמיצה - ולדעתי הטרגית - של התלמידים למשנת הרב קוק ( פרק ד' ) . [ 4 ] בפרק ה' אצביע על כתיבה רדיקלית במיוחד, המתפתחת אצל כמה מתלמידי הרב קוק, ועל זיקתם הדיאלקטית לתובנה המוצעת כאן . בד בבד, אנסה להבהיר בדרך חדשה את ההקשרים הפוליטיים והתרבותיים הכרוכים בהגות זו ( בפרק ו' ) . התיאור הזה נשמע מופשט, אבל הדיונים שאבקש לנתח ולהבהיר "אינם בשמים" כלל וכלל . המפה התיאורטית שאפרוס תבקש לבחון את תובנותיהם
|
|