|
|
עמוד:13
13 סדקים קיומית . התובנות האלה ילובנו בפרקי הספר הזה . אבהיר את טיבן ואצביע על ההשלכות המחקריות הנובעות מחוסר הבנתן . ואולם, אל לו לקורא לטעות . דבריי אינם מבטאים הכרעת "המרה" או מעבר מצד אחד לצד אחר . אכן, אני מזהה יותר ויותר את הלקונות בעולם שבאתי ממנו ואת העומקים הנמצאים ב"אחר" שהיה לידיד . אבל בד בבד, אני גם מעריך ביתר שאת את המצוי שהוענק לי בכור מחצבתי, ואני עומד על הצרוּת שעלולה להתפתח ומתפתחת בהתבטאויות ובהתרחשויות תרבותיות אצל "הצד השני", שהדעת - למרות פתיחותה והכלתה - אינה יכולה לעכלן ולסובלן . מבוא מחקרי אפשר גם לפתוח את הספר הזה בדרך אחרת : מטרת המחקר הזה היא להתחקות אחר כשל מחקרי שהתגלע לעיניי בשנים האחרונות . נורת אזהרה נדלקה אצלי לנוכח הפער שזיהיתי בין המציאות המורכבת ובין השיח האנליטי, המחקרי והפוליטי ביחס לחוגי הרב קוק . זיהיתי את הפער הזה ביתר שאת בזמן "הפינוי", יגידו אחדים, או "עקירה", יטענו אחרים, של יישובי גוש קטיף בקיץ 2005 . המהלך הפוליטי הזה, כזכור, היה שנוי במחלוקת עמוקה, והוא עורר רגשות עזים אצל כל מי שהיה שותף בו, הן מצד המפונים / עקורים והן מצד המפנים / עוקרים . הפצעים ( התרבותיים, החברתיים, הכלכליים, החינוכיים והקיומיים ) מהמהלך הזה טרם הגלידו . כל מי שעקב אחר האירועים שהתחוללו זוכר את המתח שהיה תלוי באוויר . האי – ודאות אפפה את כולם . הסכנה לאלימות חשופה וחסרת שליטה הייתה ממשית . מטענים עזים של אידיאולוגיה, העמוסה באנרגיות של בני אדם כאובים ומיואשים, היו מצע נוח לשפיכות דמים שהייתה עלולה להתרחש . על נקלה היו הדברים עלולים להסתיים עם עשרות אם לא מאות רבות של נפגעים בנפש . תרחישי צה"ל דיברו על מרחץ דמים, וחדרי הכוננות והטיפול הנמרץ הוכנו לפיגוע המוני . תרחישים והערכות אלה התבססו וגובו בדעות של מומחים מעולם האקדמיה וכתבי עיתונות . אלה שקללו את האידיאולוגיה של המתיישבים, שהוגדרה רדיקלית ומשיחית ; ובהתחשב בבעיות הקיומיות והנפשיות שהמתיישבים נדחקו אליהן בגין עמדתם הפוליטית ומצבם הכלכלי והחברתי, נוצר מצע סביר ביותר לאירוע אלים במיוחד . אבל אלימות זו לא התרחשה . המרקם החברתי והאנושי של החברה
|
|