|
|
עמוד:12
12 מורן גאם הכהן כקודמיו מהרנסנס, על הדמיון בין הניאופלטוניות והגנוסיס 7 את אדולף פרנק ( Franck ) , חוקר הקבלה בן המאה לבין הקבלה ; ה – ,19 שבספרו הקבלה, או הפילוסופיה הדתית של היהודים 8 תיאר בפרוטרוט את התופעה הקבלית בדגש על "הזוהר" אגב שימוש 9 ואת אדולף בכלים היסטוריים, פילולוגיים, השוואתיים ומושגיים, ילינק ( Jellink ) , שכמו קרוכמל ופרנק דגל בגישה חיובית לקבלה, קיבץ והוציא לאור כתבים קבליים רבים וחקר את סוגיית מחברו 10 של "הזוהר" . נוסף על כך יש לציין את הבולטים מבין מייסדי המחקר האקדמי של הקבלה, שלמרות הערכתם השלילית כלפיה תרמו רבות למחקרה : צבי היינריך ( הירש ) גרץ, שחיבר סקירה היסטורית של ספרות הקבלה, ומשה שטיינשניידר, שמאמריו עסקו בדמויות קבליות חשובות כמו ר' אשר בן דוד, ר' יעקב הכהן ור' אברהם 11 אבולעפיה . יש לציין גם את תרומתם של הוגים ומקובלים נוצרים בני המאה ה – ,19 שהבולט בהם הוא פרנץ יוזף מוליטור ( Molitor ) , שסייע בעיצוב התפיסה שרואה במיסטיקה היהודית את היסוד החיוני של 12 גם חוגים אוקולטיים באירופה מהמחצית הדת היהודית לדורותיה . השנייה של המאה ה – 20 סייעו להבנת משמעותם הסימבולית של הטקסטים הקבליים, בכללם החוג של המאגיקן אליפז לוי 13 החוג של הפילוסוף ולדימיר סולוביב ( Soloviev ) ברוסיה, בצרפת, 7 . שם, עמ' 28 . 8 . A . Franck, La Kabbale ou La Philosophie Religieuse des hebreux, Paris, 1844 9 . ביאל, גרשם שלום , עמ' 25 - 26 . 10 . שם . 11 . שם . 12 . שם, עמ' 30 - 32 . 13 . B . Huss , " Authorized Guardians : The Polemics of Academic Scholars of
|
|