|
|
עמוד:10
10 גד אלכסנדר | יקיר שושני ואולם בטרם נדון בניסיונות היסטוריים ובמאמצי החוקרים להגדיר את היצירתיות כתכונה אנושית חשובה, דומה שיש צורך לבחון כיצד תכונה זו עשויה לתרום לחיינו ולאיכות הלמידה של תלמידינו . רק אחר כך יהיה מקום לברר לעצמנו אם בית הספר הוא המקום המתאים ביותר לטפחה ולהמריצה . אין ספק שניתן לייחס תמורות רבות שחלו בעולמנו, ולפי דעות שונות גם את מה שמכונה "קִדמה אנושית" בתחומי התרבות, האמנות, הטכנולוגיה והמדע, ליכולת של יחידים וקבוצות לשנות את ההבנות שלנו בנוגע למציאות ולחשוב על נושאים שונים בדרך רעננה ולא מקובלת . אין כמעט אפשרות לתאר את מכלול ההמצאות והתשתיות המעשירות את עולמנו ומעצבות את סדר יומנו בלי להיזכר בתרומות מרשימות של ממציאים, אמנים, פילוסופים, סופרים, מדענים ואנשי רוח, ולא פחות מכך אומנים וטכנאים, שפיתחו והעשירו את המורשת התרבותית המדעית והטכנולוגית המצטברת . תכנית הלימודים שבעזרתה מלמדים את מקצועות הלימוד בבתי הספר במקומות שונים בעולם משקפת כמה מהתרומות האלה . אחת השליחויות שנוטל על עצמו כל דור של מבוגרים היא לשמר את המורשת התרבותית והמדעית של הדורות הקודמים וללמד את דור התלמידים הנוכחי להכיר ולהוקיר את פועלם של בני הדורות שקדמו לו . אלא שלעתים שוכחים שהכוונה היא, בין היתר, לא להסתפק בהישגי העבר אלא להעצים ולפתח את מה שקיים ולתכנן ולממש רעיונות, תוצרים ותשתיות רוחניות וחומריות שיאפשרו להמשיך את הקיום האנושי על רבדיו השונים ולהעשיר אותו . אחת היכולות המרכזיות שמסבירה את התהוות מאגר הרעיונות, השיטות והתוצרים האנושיים היא היכולת האנושית להפעיל את הדמיון . זה כושרו של האדם לחזות בעיני רוחו מצבים ותסריטי חשיבה ופעולה אפשריים שאינם מצויים בהווה ולממשם במוצרים, באמירות או בתכניות שניתן לשתף בהם בני אדם
|
|