הקדמה

עמוד:13

13 כריזמה וקולנוע בחינת הזיקות שבין כריזמה לקולנוע הציבה בפניי כמה אתגרים . רובם מוכרים לחוקרים הכותבים על אודות הקולנוע, וארבעה מהם בולטים במיוחד : א . כתיבה עיונית על קולנוע כרוכה בתיאור מילולי של מבעים אודיו – ויזואליים . הצורך לתרגם את שפת המסך למילים, לתאר סרטים וסצנות בתוך המהלך התיאורטי של הכתיבה, מכניס לתמונה יסוד פרשני וסובייקטיבי ניכר . מובן שאנשים שונים עשויים לקרוא ולפרש את אותה סצנה קולנועית בדרכים שונות, ואם לא די בכך, הכתיבה בעברית אף תובעת לא פעם תרגום דיאלוגים שמקורם בשפות אחרות . ספרים דיגיטליים מאפשרים כיום לשלב קטעי סרטים באופן שיאפשר לקוראים לצפות ולהתרשם בעצמם, אך גם אז בחירת הקטעים המסוימים וכל שנכתב בקשר אליהם משפיעה על הכיוון הפרשני . בכל מקרה, הכתיבה על אודות הנצפה והנשמע מחדדת את משמעות 1 ההקשר והסובייקטיביות של המבט בהצגת הדברים . ב . כל עיסוק תיאורטי ב"כריזמה", כתופעה וכתכונה, כרוך בקבלת טיבו העמום והחמקמק של המושג, שמתמיד לחמוק מכל הגדרה חד – משמעית . העיון במושגים כאלה מקשה ומפרה כאחד, כפי שהיטיב לתאר ההיסטוריון והפילוסוף הסקוטי ברייס גאלי ( Gallie ) . לדבריו, ראוי להגדיר מושגים מסוימים כ – Essentially Contested Concept , כלומר כאלה האוצרים בתוכם מחלוקת מהותית באשר למשמעותם . מושגים כאלה הנם כר פורה במיוחד למחקר ולעיון . חקירה פילוסופית, 1 . אתגר התרגום משפת המסך לשפת המילים זוכה להתייחסות מעניינת במבוא לקובץ המאמרים שערכו החוקרים לסלי שטרן ( Stern ) וג'ורג' קאברוס ( Kouvaros ) . לטענתם, יש לתאר את הסרטים באופן שיגרום לקורא לדמיין אותם . ואולם, השניים אינם מעמיקים בפירוט מהותו של אותו "אופן" שמיטיב לעורר את דמיון הקוראים ( , . Stern and Kouvaros G 1999 ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא