המודיעין הישראלי מול ה"חיזבאללה" בדרום לבנון, בשנים 2000-1982

עמוד:14

במיידון בסוף שנות השמונים ; חיסולו של מזכ"ל "חיזבאללה" בתחילת שנות התשעים ; ואחרים . עם זאת, השפעתו של המודיעין ברמה האסטרטגית הייתה מוגבלת – בשני המהלכים האסטרטגיים המרכזיים, ההיערכות מחדש ברצועת הביטחון בשנת 1985 והנסיגה מלבנון בשנת ,2000 לאמ"ן לא הייתה השפעה על ההחלטות . גם ברמה האופרטיבית הערכות אמ"ן לא היו מיטביות : כך בשני המבצעים רחבי ההיקף, "דין וחשבון" ב- 1993 ו"ענבי זעם" ב- 1996 . אלה נועדו להפעיל מנופי לחץ על הארגון באמצעות הנעת אוכלוסיית דרום לבנון לעבר ביירות, ובכך לרסן את "חיזבאללה" מהמשך ירי רקטות לעבר ישראל . בפועל, התוצאה הייתה "הסכמי הבנות" שקבעו כללי לחימה בין ישראל ל"חיזבאללה", אך הסכמים אלה לא הצליחו לצמצם משמעותית את ירי הרקטות לעבר ישראל . במרבית תקופת ההתמודדות מול "חיזבאללה" ברצועת הביטחון, התקשה המודיעין הצבאי להבין תהליכים ארוכי-טווח שהתחוללו בו . כך, נוצר פער בין תפיסת האיום ובין מהות האיום, בעוד ש"חיזבאללה" הפך, תוך פחות משני עשורים, מארגון טרור מקומי שמנה כמה עשרות פעילים – לאתגר אסטרטגי עבור ישראל . קפיצת המדרגה המודיעינית בסוף שנות התשעים, אפשרה הבנה והתמודדות מבצעית טובה יותר מול הארגון, אך לא שינתה את המאזן הכולל בינו לבין ישראל, עד לנסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 . עם איראן . אלה הובנו כסיוע ותמיכה, ולא כמהלכי תוכנית אסטרטגית ארוכת-טווח של איראן מול ישראל . גם מחקר התרבות, האוכלוסייה, מרקם החיים ויחסים בין-עדתיים לא נחקרו לעומק ולא נבנה מסד של "מודיעין בסיסי" . בסיכומו של דבר, בשנות השמונים "חיזבאללה" נתפס בקהילת המודיעין כעוד ארגון טרור, מבין אלה שפעלו בלבנון . ההתייחסות המחקרית כלפיו הייתה דומה לזו שמול ארגוני הטרור הפלשתינאים, שאליהם הייתה המערכת המודיעינית "מורגלת" . תהליכי הבנת אופי הארגון, הלכי הרוח הפנימיים ודפוסי פעילותו – היו איטיים . במחצית הראשונה של שנות התשעים, חלחלה התובנה שמדובר בארגון שונה, עם תפיסת עולם דתית אידאולוגית וקיצונית, המקרינה על מאפייני פעילותו, וכתוצאה מכך – על יכולות איסוף המודיעין עליו . אפילו המונח "גרילה", דפוס הפעולה הצבאי המתמשך של "חיזבאללה" נגד צה"ל בלבנון, נכנס לשיח המודיעיני רק באמצע שנות התשעים . המודיעין היה מעורב במהלכים טקטיים, אופרטיביים ואסטרטגיים מול "חיזבאללה", ורשם גם כמה הצלחות בתחום המבצעי, בעיקר ברמה הטקטית והאופרטיבית, כמו המבצע רחב ההיקף 14 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 40 שנה למבצע "שלום הגליל" חיכוך, תיאום ויוקרה בין השב"כ למודיעין הצבאי – פגעו ביכולות האיסוף ובאיכות התוצרים שהתקבלו מכלל המודיעין האנושי . עיקר המידע המודיעיני על "חיזבאללה" בשנות השמונים והתשעים – התבסס על מידע סיגינטי ( למרות הקפדת הארגון על ביטחון קשר ) . אך מאחר שלבנון ו"חיזבאללה" לא היו בסדר עדיפות גבוה במשימות יחידה ,8200 רוב הסיגינט שהופק היה טקטי ועסק בתחום ההתרעה, ומיעוטו עסק בתחומי התשתית והמבצעים . המידע שנאסף היה חלקי, אך בעל ערך ברוב במקרים, ועסק בעיקר בהכנות לפיגועים, בהתרעות לירי רקטות לשטח ישראל ובמידע תשתיתי . רק לקראת סוף שנות התשעים חלה קפיצת מדרגה ביכולות כיסוי הסיגינט של אמ"ן, מה שהביא לשיפור משמעותי בתוצר המודיעיני . זאת, כנראה משום ש"חיזבאללה" עלה בהגדרת סדר העדיפות של יחידות האיסוף והמחקר . אך למרות הלחימה היום-יומית, הנושא עדיין לא הוגדר בעדיפות גבוהה . אשר לגורמי האיסוף האחרים : מי שהשלימו את המידע הסיגינטי היו כלי האיסוף של מודיעין השדה . מדובר בעיקר בתצפיות של יחידות מודיעין ויחידות מבצעיות, שתרמו בעיקר לרמה הטקטית ולהכנות לפעילות מבצעית . בתחום איסוף החוזי, חלה התקדמות שנבעה מהתפתחויות טכנולוגיות, בעיקר בתחום המזל"טים ( מטוס זעיר ללא טייס ) . השימוש, בחלקו המכריע, היה לצרכים טקטיים של איסוף מידע לקראת ובמהלך מבצעים, ולכן הוקצו בשנות התשעים יותר ויותר שעות מזל"ט למודיעין פיקוד הצפון ( פצ"ן ) . המודיעין הגלוי היה מקור חשוב להבניית מדיניות "חיזבאללה", ובעיקר – מעקב אחר נאומיהם והצהרותיהם של בכירי הארגון, ובראשם חסן נסראללה . למרות קשיי האיסוף והאיכות הלא מספקת של המידע, השכילו אנשי מודיעין פצ"ן לפתח מיומנות והפקת מודיעין אופרטיבי לצרכים המבצעיים . בחטיבת המחקר, האמונה על המחקר המדיני והצבאי ברמה הלאומית-אסטרטגית, נושא "חיזבאללה" נחקר באופן מבוזר, תוך חלוקה בין כיסוי הצד המבצעי לצד המדיני . עובדה זו פגעה ביכולת הראייה האינטגרטיבית של הארגון, כמו במדיניותו, גישתו האסטרטגית ויחסי הגומלין שלו למרות קשיי האיסוף והאיכות ה ל א מס פ ק ת ש ל ה מיד ע , ה שכי לו אנשי מ ו דיע ין פ צ" ן לפתח מיומנות והפקת מודיעין אופרטיבי לצרכים המבצעיים השפעה מוגבלת של המודיעין הטכנולוגיה משתפרת ואיתה איכות המודיעין גם בשנות התשעים, המענה של השב"כ לצורכי המודיעין החיובי היה מועט בעיות של חיכוך, תיאום ויוקרה בין השב"כ למודיעין הצבאי – פגעו ביכולות האיסוף ובאיכות ה ת ו צ רי ם שה ת ק ב ל ו מכ לל המודיעין האנושי תצפיות של חיילי צד"ל בבקעת הלבנון באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון ; צילום : "במחנה"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר