המודיעין הישראלי מול ה"חיזבאללה" בדרום לבנון, בשנים 2000-1982

עמוד:13

13 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 המודיעין הישראלי מול ה"חיזבאללה" בדרום לבנון, בשנים 1982 - 2000 קיומה של זרוע מדינית ופוליטית לארגון, ומעורבות הולכת וגוברת בפוליטיקה הפנים-לבנונית, רק חיזקו את החזון האיראני ארוך הטווח, להפוך את לבנון למדינת הלכה שיעית נוסח איראן ולזרוע אסטרטגית שלה באזור . כארגון גרילה, ניהל "חיזבאללה" מלחמת התשה ברצועת הביטחון נגד צה"ל, תוך ניצול נקודות החולשה של הצבא, כמו השהייה במוצבים והתנועה על צירים קבועים . נקודת חוזק ייחודית ללחימת "חיזבאללה" הייתה בהיותו ארגון קטן וזריז, שידע להפיק לקחים במהירות . הארגון שילב בלחימה מאפיינים חדשים כמו פיגועי התאבדות, ירי טילי נ"ט מתקדמים, שימוש במטענים מתוחכמים, וכבעבר – ירי רקטות לעבר יישובי צפון ישראל . במהלך שנות התשעים, התנהלה הלחימה במסגרת "כללי משחק" שתחמו את העימות לרצועת הביטחון, והתרכזו בגורמים צבאיים בלבד ( לפרשנות כל צד ) . פגיעות של צה"ל באזרחים לבנוניים ( בטעות, או כתוצאה מירי תגובתי למטרות באזורים מאוכלסים ששימשו ל"חיזבאללה" מחסה ) – גרמו לירי רקטות לעבר יישובי הצפון . כללי המשחק שהתפתחו פעלו לתחם את העימות רק בין הכוחות הלוחמים, והביאו ליצירת מאזן הרתעה בין הצדדים בשטח . "חיזבאללה" גדל והתעצם, והציב לצה"ל ולמודיעין – אתגרים מורכבים יותר . בהיותו ארגון מוסלמי - שיעי - פונדמנטליסטי מסוגר, היה קושי לחדור אותו מודיעינית . כארגון גרילה מקומי, זכה "חיזבאללה" לתמיכת האוכלוסייה המקומית שמתוכה פעל, ובכך הקשה על איסוף מידע מודיעיני על היערכותו ופעילותו . בשנים הראשונות לקיומו, פעל הארגון במאפיינים של טרור נגד צה"ל והכוחות הזרים ששהו בלבנון ( ארצות הברית וצרפת ) . לאחר יציאת הכוחות הזרים והקמת רצועת הביטחון בשנת ,1985 המשיך הארגון בלחימה נגד צה"ל וצבא דרום לבנון ( צד"ל ) , שהוקם בסיוע ישראל ונטל חלק בלחימה נגד הארגון . המודיעין הצבאי ( מודיעין פיקוד הצפון ויחידותיו, אמ"ן ויחידות האיסוף והמחקר ) , שהוביל את ההתמודדות המודיעינית מול "חיזבאללה", פעל תחת המסגרת והאילוצים של הדרג המדיני והמטכ"ל . המדיניות של ישראל גרסה שהפתרון לעימות מול "חיזבאללה" – יהיה במסגרת פתרון מדיני מול סוריה, וכל עוד אין פתרון מדיני, ישראל תנהל את העימות . דהיינו, מדיניות של הכלה ולא של הכרעה . ניהול הלחימה נעשה במטרה לספק ביטחון ליישובי הצפון ולמנוע חדירת מחבלים לשטח ישראל, במחיר נסבל של אבדות . לשם כך, הוקמה רצועת הביטחון, שברור היה בעת הקמתה שהיא לא תמנע כליל ירי רקטות לעבר ישראל . הלחימה ברצועת הביטחון נתפסה במערכת הביטחון, במשך רוב התקופה, כ"בעיה של פיקוד צפון" . לפיכך, את עיקר הנטל נשא הפיקוד, כשהמטכ"ל רק סייע וגיבה . הלחימה מול "חיזבאללה" נתפסה כאתגר אופרטיבי-טקטי, מעין "חצר אחורית" של ההתמודדות הביטחונית הכוללת של מדינת ישראל . עיקר מדדי ההצלחה והכישלון בה – נמדדו על פי מספר האבדות לצדדים . לכן, איום "חיזבאללה" לא היה בראש הצי"ח המודיעיני, וחלק גדול ממשאביו בכל הרמות הופנה אל מול האיום הסורי ו"הבעיה הפלשתינאית", שהלכה ותפסה תאוצה מסוף שנות השמונים . במהלך שנות השמונים, התקשה המודיעין לבדל את הטרור של "חיזבאללה", המבוסס על אידיאולוגיה שיעית דתית קיצונית מבית מדרשה של איראן, מזה של "אמל" החילוני ומהטרור הפלשתינאי . המודיעין נטה לראות ב"חיזבאללה" ארגון טרור הפועל בדפוסים המוכרים של הטרור הפלשתינאי, ולכן השתמש באותן שיטות איסוף ומחקר מולו . המודיעין התקשה בעיקר באיסוף באמצעות מודיעין אנושי ( יומינט ) . מדובר באחד מכלי האיסוף היעילים והחשובים ביותר בלחימה מול טרור, המצריך בניית תשתית אמינה לטווח רחוק . שירות הביטחון הכללי ( שב"כ ) קיבל את האחריות לסיכול טרור בלבנון, ללא היכרות של הגזרה ; ללא ידע מוקדם בנוגע למרקם האנושי והתרבות בזירה הלבנונית ; ועם מעט מודיעין בסיסי החיוני לבניית תשתית איסוף בתחום האנושי . השב"כ לא התאים עצמו למציאות השונה בלבנון ונקט באמצעים שהיו נכונים לשיטות האיסוף מול הפלשתינאים ב"שטחים" . אולם, אנשי "חיזבאללה" – שהיו בעלי אמונה דתית עמוקה ואידיאולוגיה רדיקלית, התאפיינו בחשדנות ובסגירות, והקפידו על מידור גבוה וכללי "ביטחון שדה" קפדניים – הקשו על החדירה המודיעינית לארגון בכלל ועל איסוף ממקורות אנושיים בפרט . בשל כך, לשב"כ היו קשיים רבים בגיוס מקורות לסיכול, וגם המענה שלו בתחום המודיעין החיובי, המוגדר כמודיעין מבצעי ללחימה, היה קלוש . גם בשנות התשעים, המענה של השב"כ לצורכי המודיעין החיובי היה מועט, ולמעט הצלחות מקומיות, תרומת היומינט למודיעין חיובי מול "חיזבאללה" הייתה מצומצמת . אך גם ליומינט של המודיעין הצבאי הייתה תרומה מועטה . בעיות של הטרור מלבנון לא פסק . הוא שינה את פניו, והמשיך להיות אתגר לצה"ל וכמובן למערכת המודיעין . כל עוד אין פתרון מדיני, ישראל תנהל את העימות . דהיינו, מדיניות של הכלה ולא של הכרעה . שיטות מיושנות מול אתגרים חדשים אתגר מודיעיני קשה הפוגה בקרבות – שריונאים וצלמת . . . t באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון ; צילום : "במחנה"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר