ארבעים שנה אחרי - כנס קמ"ני אוגדות צה"ל ב"מלחמת לבנון הראשונה" (מבצע "שלום הגליל")

עמוד:6

6 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 40 שנה למבצע "שלום הגליל" ( כמו מבה"ד ,1 חטיבות צנחנים ,623 שריון 14 והנח"ל ) . האינטגרציה בין הצוות הסדיר במחלקת המודיעין לאנשי המילואים הייתה טובה, ושילוב האחרונים בתרגיל סייע בכך . הקצינים הבכירים במחלקה והקמ"נים החטיבתיים שותפו בעדכוני המצב . בשלב ההכנות, לא עלתה כל בעיה מודיעינית שלא ניתן היה לפתור . מתי נור סלע סיפר שמחלקת המודיעין של אוגדה ,96 גם בייעודה השני כמִפקדת קחצ"ר - קצין חי"ר וצנחנים ראשי - האחראית למ"מ – מבצעים מיוחדים, עסקה בלבנון שנים ארוכות לפני המלחמה . ערב המלחמה, סוגיות לבנון "נטחנו" בה בוקר, צוהריים וערב, למעט העיסוק המיוחד, מדי פעם, ב . . . הבאת יהודים מאתיופיה, דרך סודן . זיכרון השטח הלבנוני היה צרוב עמוק בתודעת האנשים, כתוצאה מעיסוקם המתמשך בתכנון מבצעים מיוחדים . המחלקה הסדירה הייתה מאוד "משופשפת", ולא היה קושי להביא את אנשי המילואים בהתראה קצרה . בנוסף לחומרי פצ"ן, ובשל מעמדה כגוף מתכנן מטכ"לי למ"מ, היא גם נהנתה מגישה ישירה ומהירה להספקת חומרים תצ"איים על פי דרישתה, משט"ל ( שירות טכנולוגי למודיעין – חיל אוויר ) 121 . עד ההגעה לרמת נבטיה, אוגדה 162 לא נתקלה בבעיות מפתיעות . אולם, לא הייתה מודעות למשמעות כוח אוגדתי הפרוס כ"נחש" ארוך, לאורך עשרות קילומטרים . החלטת מפקד האוגדה להיות בחפ"ק כל הזמן, יצרה בעיית עבודה, כיוון שעד ההגעה למוכתרה - בית א-דין, לא ניתן היה לפרוס את העיקרית, על מחלקת המודיעין האוגדתית, ולעבוד באופן סדור מולה . עד ההגעה לאזור עין זחלתא ( יומיים וחצי לחימה ) , דורון תמיר כלל לא הצליח להגיע לעיקרית האוגדה, שם שהו אנשיו, להתעדכנות והתייעצות . אולם, כשנדרש, התנהל שיח תקשורתי עם הע' קמ"ן לקבלת מידע . אתגר האויב לא היה משמעותי, למעט "פספוס" לגבי הצפוי באזור גשר הבצרי, על ערוץ האוואלי : הערכת מודיעין האוגדה הייתה שהגשר, כמעבר מאוד הכרחי, ייתפס על ידי כוחות מחטיבת השריון הסורית שנערכה בג'זין . בפועל, סיור בשטח של צוות היחמ"ן זיהה שאזור הגשר ריק מאויב, וטוב שכך, כיוון שהנחתת גדוד 17 מהאוויר, לאבטח את מעבר האוגדה, בוטלה . מבצעית, התוצאה הייתה טובה, אך למעשה, הייתה זו הפתעה מודיעינית . עם העלייה לציר ביירות - דמשק, אתגר ההתנהלות בשטח הפך קשה יותר . בהיתקלות הראשונה הושמדה שיירה סורית, אך הירי הארטילרי התגובתי המסיבי, לא אִפשר לקדם את עיקרית האוגדה . באוגדה ,36 DNA-ה של האויב היה שונה ממה שהושרש בכוחותיה, משך שנים : להבדיל מהמוכר – הכוחות הסדירים של הצבא הסורי – צריך היה לרדוף אחרי חוליות מחבלים, שקשה היה לדעת היכן הן ממוקמות בזמן אמת . מאיר סיפר שהמציאות הביאה לכדי כך שצוות יחמ"ן, שמיהר להיאחז בעמדות קדמיות לתצפית, נתקל בקבוצת מחבלים באותו תא שטח, שהיותם שם לא היה מוכר מראש . הצורך להילחם על תפיסת העמדה, הביא לנפילת שניים מחיילי היחמ"ן . התפתחויות בלתי צפויות הפריעו להתנהלות של אוגדה 90 . ראשית, סיפר תמיר, ההחלטה להשהות ב- 48 שעות את הפעלת האוגדה, שיבשה את התכנון להשתלט על קווי הפריסה, שאליהם היו אמורים להיכנס כוחות השריון הסוריים . שנית, החלטת מפקד האוגדה ( שהייתה ערוכה באזור אלחיאם ) לצאת עם החפ"ק לכוחות הקדמיים : הגנ"ד נלקח עם החפ"ק והפסיק לתפקד, כיוון שנקלע לשדה הקרב עצמו . כשהוא ממוקם בין החפ"ק לעיקרית האוגדה, התועלת בו הייתה מוגבלת ( לא היה מגע ישיר עם קמ"ן או ע' קמ"ן האוגדה ) . באוגדה 96 לא היו הפתעות עד שלב ההגעה ( שבעיקרה – רגלית ) לביירות : כיוון שהאויב לא היה פעיל, ההתמודדות הייתה בעיקר עם קשיי הקרקע, אך בשל ההיכרות הטובה של תנאיה – לא נוצרה בעיה . הקושי החל עם ההתקרבות לעיר, בשני צירי הכוחות : ציר החוף ; וציר העיירה קבר שאמון - ביירות . ההיכרות המוקדמת עם העיר סייעה – היה ברור שיהיה זה האתגר האמיתי, ולכן "רחרחו" בה ההתמודדות הייתה בעיקר עם קשיי הקרקע, אך בשל ההיכרות הטובה של תנאיה – לא נוצרה בעיה . לא הייתה מודעות למשמעות כוח אוגדתי הפרוס כ"נחש" ארוך, לאורך עשרות קילומטרים . הפתעות והתפתחויות לא צפויות תא"ל עמוס ירון, הקחצ"ר ומפקד אוגדה ,96 משקיף על העיר ביירות באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלם : מיקי צרפתי סוגיות לבנון "נטחנו" בה בוקר, צוהריים וערב, למעט העיסוק המיוחד, מדי פעם, ב . . . הבאת יהודים מאתיופיה, דרך סודן .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר