ארבעים שנה אחרי - כנס קמ"ני אוגדות צה"ל ב"מלחמת לבנון הראשונה" (מבצע "שלום הגליל")

עמוד:5

ידי המפקדים, שלמעט בודדים ( כמו דורון, שהיה בעברו קמ"ן "גולני" בגזרה ) , לא היה מוכר להם כלל . אחרי הטלטלה השלישית, התמקמה האוגדה באופן קבוע באזור קצביה ברמה, ועיסוקיה התמקדו מאז בתכנונים ממוקדי לבנון . מקצועית ( ומנטלית ) , קשה היה אפילו לבחון ולהתמצא בתצלומי אוויר, בשל המעבר מ"סטריפים" בהירים שאפיינו את חול המדבר, לתצלומים הכהים של לבנון ( ריבוי הצל בשטח ההררי ) . אך העיסוק בתכנונים השונים ( עד ביירות ; עם ביירות ; ומעבר לביירות ) לאורך זמן, העמיק את הלמידה . מאיר הראל הגדיר את המצב באוגדתו כ"תמונת ראי" לזו שהציג דורון : אוגדה 36 הייתה הכוח היחידי שהיה אוגדה סדירה, קבועה בפצ"ן, מעורה היטב במתרחש, מהרגע הראשון שמתקפה בלבנון עלתה על הפרק . לדבריו, "היינו ממוקדים – ביום-יום של האוגדה ברמת הגולן – במלחמה בלבנון ! " 36 הייתה שותפה לכל התכנונים וקבוצות הפקודות של פצ"ן . היה ברור שהאוגדה תופנה מרמת הגולן ללחימה בלבנון . מספר מקציניה אף של אותם ימים . יוזמת ריכוז החומר יצאה זה מכבר לדרך, ותישען בין היתר על סיכומיהם הכתובים של הקמ"נים האוגדתיים, שהועברו למרכזי הפרויקט ( לא יוצגו במסגרת "מבט מל"מ" ) . מנכ"ל המל"ם, תת-אלוף ( במיל' ) דודו צור , וע' קמ"ן 36 במלחמה, פתח את הערב באמירה ברורה : "של"ג הייתה המלחמה המתוכננת ביותר שבה השתתפנו, אליה התכוננו משך שנה ומחצה עד שנתיים . המודיעין הקרבי הכין אותה כמו שצריך" . דורון תמיר תיאר את אופייה של אוגדה 162 כמסגרת DNA-הש ההיסטורי שלה הושפע מהשירות במדבר סיני . המרחב, הזמן, התפיסה הקרבית והאמל"ח ( "פאטונים" עם שרשראות מגומי ) – השתנו לגמרי עם המעבר ללבנון . המדבר היה שטח שאִפשר תרגילים אוגדתיים מלאים ( ואפילו תרגיל דו-צדדי בין שתי אוגדות ) . המעבר ללבנון, לתאי שטח קטנים ומאוד מגבילים, אילץ ביצוע פעולת חוד קרבית, ברמה של מחלקת טנקים בלבד . הסכם השלום עם מצרים ושינוי הסטטוס של האוגדה כעתודה מטכ"לית בגזרת פיקוד מרכז, הביאו לשינוי משמעותי, שהתחדד לאחר הפלת המסוקים הסוריים בג'בל צנין ( אפריל 1981 ) . האוגדה, שעסקה בתכנונים אופרטיביים בכלל הגזרות, טולטלה בין מעלה אפרים ורמת הגולן שלוש פעמים עד פרוץ המלחמה . תחילה, הייתה משימתה הגנת דרום רמת הגולן, מה שחייב השלמה מהירה של עזרי מודיעין ( בוצע ביעילות על ידי מודיעין הפיקוד ואוגדה 252 ) , כניסה לתכנונים אופרטיביים, וחשוב לא פחות : למידת השטח על 5 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 המעבר ללבנון, ל תאי ש טח קטנים ומאוד מגבילים, אילץ ביצוע פעולת חוד קרבית, ברמה של מחלקת טנקים בלבד . ארבעים שנה אחרי – כנס קמ"ני אוגדות צה"ל ב"מלחמת לבנון הראשונה" ההכנות למלחמה עשו סיור חודר בחזית גזרת פעולתה להכרת השטח . גם מחלקת המודיעין הייתה בקיאה היטב בתכנונים ומצוידת היטב בכל העזרים הנדרשים ללחימה . כך גם גופי המודיעין שסופחו לאוגדה – היחמ"ן ( יחידת המודיעין, שייעודה העיקרי – תצפיות ) , הגנ"ד ( הגדוד הנייד – סיגינט ) , האמש"ט ( איסוף מסמכי שלל וציוד טכני ) והחקש"בים ( חוקרי השבויים ) . הללו, שהיו אנשי מקצוע "משופשפים" מאוד, היו שותפים לתרגילים שהאוגדה ביצעה קודם למלחמה, מה שיצר שפה משותפת וחיבור טוב עם מחלקת המודיעין שלה . התייצבותם הייתה מלאה, ואף מעבר לכך . ברמה האישית, הכיר מאיר היטב את התחום, שכן היה ע' קמ"ן אוגדתי שנה קודם לכן ; ובעבר – קמ"ן חטיבה 35 במבצע "ליטני", וכבר אז עבד עם גורמי האיסוף הנזכרים לעיל . לכן, מכניזם העבודה היה מובן לו מאליו, רק שב"של"ג" זה נעשה ברמה גבוהה יותר . תמיר ברשד החל בתפקידו באוגדה 90 חודשיים לפני פרוץ המלחמה . תרגיל מִפקדות אוגדתי הכניס אותו היטב למתווי התכנונים, שעה שעיסוק האוגדה בלבנון היה קבוע ומתמשך . בלחימה שולבו שני עוד קרב הסתיים . דגל לבן בודד והרבה הריסות . . . t צוותי קרב חטיבתיים של האוגדה וכוחות סדירים באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צילום : "במחנה" צריך היה לרדוף אחרי חוליות מחבלים, שקשה היה לדעת היכן הן ממוקמות בזמן אמת . מפגש פסגה ( על גג ) במערב ביירות . מימין לשמאל : שאול כמיסה, קמ"ן כוח סמח"ט גולני ; אל"ם משה צוריך, קמ"ן פיקוד צפון, אל"ם אברהם גרינברג ז"ל, קמ"ן חטיבה 188 ; עמוס חג'ג', קמ"ן גולני ; אודי שלג, קמ"ן ( חופף ) חטיבה 188 ; צילום : באדיבות משה צוריך

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר