|
|
עמוד:11
11 דמיון פוליטי בתפוצה דרישות שניתן להגדירן כמטריאליסטיות . כלומר, ייבדק הקשר שבין אופי ההשפעה שמפעילה מדינת-האם על התפוצות וסוכני הדמיון שבהן היא משתמשת ( ובייחוד אנטישמיות במקרה היהודי ) כדי להרכיב נרטיבים לבין המטרות הפוליטיות המקודמות בעזרתה ובעידודה . כבסיס לבניית מודל אנליטי שיסביר את מערכת יחסים זו נבחר המושג "דמיון פוליטי" . בשל מורכבותו של המושג "דמיון פוליטי", ובשל הגיוון של אופי ורוחב השימוש בו על ידי הוגים שונים, בטרם נוכל להשתמש במושג, יש צורך לפרט את מאפייניו השונים של הדמיון ולהתמקד במיוחד בדמיון הפוליטי . לצורך כך ה"סינתזה הטרנסצנדנטלית" של קאנט, וה"דמיון הסימפטי" של דיוויד יום, הם שני מושגים שסומנו כפורצי דרך בהבנת תפקידו האפיסטמולוגי של הדמיון ובתיאור יכולותיו הפוליטיות בהקשר המחבר והמאחד . כך, בביקורת התבונה הטהורה , אצל קאנט, הדמיון הוא כוח שיוצר "סינתזה טרנסצנדנטלית" הקושרת יחד את הניסיונות השונים שצובר האדם . "הדמיון הסימפטי" הוא היכולת המופלאה של הדמיון לחדור לדעות ולתחושות של האחר ולהתאים את ציפיותינו לתחושותיו וציפיותיו . הדרישה לפעולה פוליטית קשורה למאפייניו של הדמיון כמאחד וכמתווך ברמת הקהילה, כאשר המטרה הפוליטית יכולה להיות גם אמצעי לתיווך ולאיחוד וגם תוצאה של תהליך האיחוד והתיווך . אחת מהנחות היסוד של הספר, המבוססת בעיקר על הגותם של אנדרסון ( Anderson ) , גלנר ( Gellner ) והובסבאום ( Hobsbawm ) , כמו על הגותם של הוגים מודרניים אחרים, היא כי הדמיון הפוליטי הוא בעל אופי קונסטרוקטיבי ; כלומר, בגלל אופיו המחבר והמאחד, יכול הדמיון הפוליטי לשמש כלי בידי האליטה בבואה להבנות זהות המתאימה למטרותיה . אחד מהכלים המשמעותיים ביותר שבעזרתו מנסה האליטה להשפיע על הדמיון הפוליטי הוא "שחזור" או "העתקה" של "סוכני דמיון" ( דימויים, מיתוסים,
|
|