בין עשיית קולנוע לפרשנות

עמוד:14

14 ענר פרמינגר סרטים, כשהוא רואה במצלמה אבולוציה טכנולוגית של הנייר והעיפרון . באמצעות דימוי המצלמה לנייר ועיפרון הוא מהדהד את מושג ה"מצלמה – עט" ואת מסתו של אלכסנדר אסטרוק, שלראשונה ניסח קשר זה במאמרו המכונן שטבע את המושג caméra - stylo : הקולנוע מתפתח לאמצעי ביטוי, כמו האמנויות שקדמו לו ובמיוחד ציור וספרות . אחרי שהצליח כמוקד משיכה ושעשועים בירידים, כמו תיאטרוני הרחוב לפניו, ואחרי ששימש אמצעי שימור ויצירת דימויים של תקופתו, הוא הופך בהדרגה לשפה, כלומר לצורה שבאמצעותה אמן יכול לבטא מחשבות, מופשטות ככל שתהיינה, או לתרגם את האובססיות שלו, כשם שהוא עושה זאת במסה או ברומן . מסיבה זו אני מכנה את העידן החדש של 2 הקולנוע, עידן המצלמה – עט ( caméra - stylo ) . בכל הנוגע ליצירת זיקה בין טקסט למטא – טקסט, בין קולנוע כחוויה אישית או חברתית המבטאת מציאות בעולם, לבין הקולנוע כמסה תיאורטית שמגדירה אותו ובוחנת את חוקיו ואת המנגנון הקולנועי, פרנסואה טריפו הרחיק לכת מגודאר, עמיתו למהפכת הגל החדש הצרפתי, ותרגם תובנה דומה לכדי אמת מידה לסרט קאנוני : “כשהייתי מבקר, חשבתי שסרט, על מנת להיות מוצלח, חייב לבטא בעת ובעונה אחת אידיאה של העולם ואידיאה של הקולנוע ; חוק המשחק ו האזרח קיין הלמו היטב הגדרה זו . היום 3 , או את אני דורש מסרט שיבטא את חדוות העשייה הקולנועית 4 החרדה שבעשייה הקולנועית" . 2 . . The Birth of a New Avant - Garde : La caméra - stylo, in The New Wave, ed Peter Graham, Trans . From Ecran Français 144, 30 March 1948 3 . ההדגשות במקור . 4 . טריפו פרנסואה, הסרטים בחיי , תרגמה מצרפתית : אביטל ענבר, מסדה קולנוע, גבעתיים, 1987 ( 1975 ) , עמ' 14 .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר