|
|
עמוד:10
10 רז שפייזר מעידות לא רק על התעוררות אלא על צמיחה וחידוש ממשיים . מצד שני, ולכאורה באופן פרדוקסלי, באותה מסורת פילוסופית, כלומר באותו שדה שיח, מתרבים הקולות הטוענים לאי – הפתירות העקרונית של הבעיה . אפּוריה זו עשויה להיתפש רק כצעיף – מאיה המכסה את עיננו מפני האמת המכאיבה והמזיקה ( Smilansky 2000 ) , אולם יש הטוענים שהיא ממשית ונובעת למשל ממגבלות ההכרה האנושית ( 194 : Van Inwagen 2002 a ) , או מטבעה הרב – ענפי, המסועף ביסודו ובגישותיו, של הדיסציפלינה הפילוסופית ( Double part 1 : 1996 ) . על כל פנים, הפרדוקסליות נוטה להתפוגג, או לפחות להפוך מובנת יותר, אם זוכרים שגם היום מרבית הוויכוחים בנושא אינם מוכרעים, ושמפרספקטיבה היסטורית בעיית חופש הרצון היא בחזקת בלתי פתירה מזה יותר מאלפיים שנה . הבעיות העיקריות ידועות היטב . הדטרמיניזם הקשה ( hard determinism ) , כך אומרים, סותר את האינטואיציות הבסיסיות שלנו בנוגע לחופש, כבוד, ובעיקר מוסר . קבלתו המלאה תעמוד בניגוד לאמונותינו ולתפיסותינו . היא תפגע בהערכתנו את עצמנו ובהערכתנו את אחרים, בתחושות ההישגיות והכבוד העצמי שלנו ( 6 . Kane 1998 : ch ) . יתרה מזאת, היא עשויה לערער את יסודות המערכת החברתית שבה אנו חיים, הבנויים מפרקטיקות וממושגים של אחריות מוסרית, גינוי, שבח, ענישה וגמול ( : 2000 Smilansky ch . 5 ) . אם הכול קבוע מראש, אם הכול מתרחש בהכרח, איזו משמעות יש להצלחותינו או לכישלונותינו ? ומדוע שאדם, כל אדם, ייחשב אחראי למעשיו, על כל המשתמע מכך ? הקומפטיביליזם ( compatibilism ) , אותו "סוס מלחמה עייף" ( 475 : 2002 Honderich ) , אינו מספק, בסופו של דבר - ולמרות התפתחויות מעניינות ויצירתיות - את הסחורה המבוקשת . מבלי להיכנס לעת עתה לעומקה של העמדה, נאמר שאין זה משנה כמה נסיגות מבצעים לאחור - אם בדמות הייררכיות נוספות ואם במובנים היפותטיים של "יכול" ו"רוצה" - השאלה של חופש או
|
|