|
|
עמוד:12
12 רפי גרוסגליק להתייחסות ציבורית רחבה . רבים מהללים, בישראל כמו במקומות אחרים בעולם, את ערכם התזונתי ואת איכותם של מוצרי המזון האורגניים . אלה נתפסים כטבעיים, איכותיים, מזינים ובטוחים לאכילה . בשיח התקשורתי בישראל זוכה האוכל האורגני לסמן של בריאות, התנגדות לתעשיית המזון התאגידית ואחריות סביבתית . אולם בשיח הציבורי דומה שצריכת אוכל אורגני מזוהה לעתים עם הדוניזם, אינדיווידואליזם, עיסוק בטיפוח הגוף ובריאות אישית . האופנים שבהם המושג "אורגני" מדובר, מפורש ומובן בישראל, וכך גם ההיבטים השונים והניגודיים העולים מהתבוננות בתהליכי ייצורו, שיווקו וצריכתו של האוכל האורגני, מעידים כי הוא טומן בחובו מתחים מרכזיים הנוגעים לקשר שבין אוכל, אכילה, פוליטיקה וחברה . ככזה, ראוי האוכל האורגני לחקירה ולפענוח מנקודת מבט סוציולוגית . מהי משמעותו החברתית – תרבותית של האוכל האורגני ? מהם התהליכים החברתיים וההיסטוריים 1 האם התהוותו אשר עיצבו את שדה האוכל האורגני בישראל ? והתפתחותו של שדה אוכל אורגני בישראל מעידים על שינוי בחקלאות ובתרבות האכילה הישראלית ? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלה ולהתחקות אחר נסיבות הגעתו של האוכל האורגני לשולחן הישראלי ואחר אופני התארגנותו כשדה חקלאי וקולינרי . הספר מציג מסגרת פרשנית למתחים המתקיימים בשדה האוכל האורגני בישראל ומבאר את המשמעויות החברתיות הקשורות בתהליכי כינון זהותם של השחקנים הפועלים בו . הספר בוחן את הדרכים שבהן יצרנים, משווקים, קובעי טעם, מתווכי תרבות וצרכנים מתרגמים את הרעיון העומד מאחורי המושג "אורגני" ומתאימים אותו להקשרים 1 . המושג "שדה" מוצג בחיבור זה כפי שנלמד מעבודותיו של הסוציולוג פייר בורדייה . הכוונה למרחב של עשייה חברתית מסוימת, ולכלל התופעות, התהליכים והיחסים המתרחשים בתחום חברתי כלשהו . לפירוט ראו בורדייה, [ 1980 ] 2005 : 113 - 119 ; וראו גם אצל רגב, 2011 : 294 - 295 .
|
|