|
|
עמוד:13
מבוא 13 I shall not today attempt further to define the kinds of material Iunderstand to be embraced with that shorthand description ; and perhaps I could never succeed in But I know it when I see it [ … ] . . ] הגדרת פורנוגרפיה ; מ . א [ intelligibly doing so ההוגים והחוקרים שנדרשו לדון בשתיקה ) ראו למשל ; 5 : 1980 Baker 1955 ; Dauenhauer Saville - Troike 1985 : 3 ; Bilmes 1994 : 78 ; Kurzon 1998 : 5, 13 ; Rescher 1998 ; Poyatos II 298 : 2002 ( 7 — כמו גם הכותבים באסופה זו — שותפים לקביעה כי שתיקה מניחה מידה מסוימת ) מועטה או מרובה ( של בחירה בין דיבור לשתיקה ושל יכולת לממש בחירה זו . באין יכולת לבחור אין מדובר בשתיקה . זוהי אם כן שתיקה מדברת ) Eloquent silence ( : בחירה של הדובר להביע דבריו ) בתורו ( על ידי שתיקה ) ולכן ממילא היא בעלת משמעות ( . למרות ששותפים החוקרים והכותבים שכאן לגישת השתיקה המדברת, חלוקות הדעות באשר למעמד שתיקה זו . אם היא בגדר משלים הדיבור באופן שזו וגם זה אינם יכולים להתממש בו – זמנית ) ראו למשל 18 12, : 1998 Kurzon ( , אין השתיקה ) כתיאורה כאן, כמדברת ( שייכת לרובד הפארא – לשוני ) דוגמת חיתוך דיבור, קולות שאינם דיבור ואינם מופקים בהכרח מן הפה ( אלא לרובד הלשוני ) ראו למשל - Saville Troike 1985 : 5 , המבחינה בין שתיקה מילולית לשתיקה שאינה מילולית, בנוסף ראו 2002 Poyatos , הממקם את השתיקות בין הרובד הלשוני לפארא – לשוני ( . תפיסה סמיוטית זו של השתיקה נתמכת גם במחקרים אמפיריים המראים כי שתיקות אינן זקוקות למידע חוץ – לשוני כהבעות פנים וכדומה . כך למשל מחקרים הראו כי מאזינים זיהו שתיקות והצליחו לעמוד על כוונתם בשיחות טלפון — שם אין פני הדובר ומבעיו זמינים למאזין ) 1977 Butterworth et al ( . זאת ועוד, יכולתנו לזהות שתיקות בטקסט הכתוב ולעמוד על משמעותן מורה שוב שאין מדובר ברובד פארא – לשוני אלא ברובד לשוני המשלים את הדיבור ) כלפי זיהוי שתיקות בטקסטים כתובים ראו גבריאל צורן, רוית ראופמן, רחל צורן, סלביה אדלר, באסופה שלנו, והשוו לדברינו לעיל באשר לקריאת / פניית יצחק לאברהם : "אבי", ובנוסף ראו אפרת, בדפוס ( . באיור א' שלהלן אציע תיחום בין שתיקה לבין מושגיה המשיקים . היערכות השתיקה המדברת ) Eloquent silence ( ביחס לעצמה וביחס למושגים קרובים אליה : דממה, הפסקה והשתקה . במובן הפשוט השולחן אינו שותק . רק מי שיכול לדבר יכול גם לשתוק . זהו המבחין בין דממה לשתיקה — בין השולחן כדומם לבין האדם כ – Homo loquax . ומתי שתק ההומו לוקואקס ? האם שתק כשהיה בגפו ? כשישן ? כשהאזין לחברו ? האם היה זה בעת טקס פולחני או בשעה שעמד בפני המנהיג העליון ? או האם בזמן שחווה מאורע או אמירה רבי – עוצמה ? עוד יש לשאול, האם שתק כאשר דיבר ? האם שתק כשהיה חבוק עם זוגתו ? או כאשר נשאל שאלה שדרשה ממנו חשיבה ועיבוד ? כל הדוגמאות כאן סובבות סביב ציר ההתייחסות של היחיד והחברה ; ציר ערוץ התקשורת — אינטראקציה והעדרה, וציר התוכן : "אין לי מה לומר" למול "אין מילים בפי" או "אלף מילים לא תוכלנה להביע" . מיון היערכות השתיקה המנוסח והמוצע באיור א' מביא בחשבון את שלושת הצירים שנמנו זה עתה :
|
|