|
|
עמוד:12
שתיקות 12 יכולת לומר דבר מה, ועד השתיקה כאמצעי הבעה בספרות הניצולים ) ראו למשל מכאן כרך ה' המוקדש לכתיבתו של אהרן אפלפלד, 1995 Neher 1970 : 210 - 226 ; Silberman הדן בשתיקות בכתיבתו של אלי ויזל, 109 - 107 : 2001 Wajnryb , ועוד ( כמו גם בשיח הניצולים ) ראו אזכורים אצל גרזי בפרק "השתיקה כביטוי של קשיים בהתמודדות עם חסרים", באסופה שלנו ( . שתיקות אלה רבות ורועמות . הדוגמה שבחרתי להביא כאן מיוחדת מצד צורתה ומצד תוכנה . היא מיוחדת הן בשל דוברה והן משום טיב השתיקה שבה . גם כאן כבראשונים, יש שילוב ייחודי בין שתיקות . הדברים הם דברי האפיפיור 5 יוחנן פאולוס השני, בביקורו ב"יד ושם" שבירושלים במרץ 2003 . In this place of memories, the mind and heart and soul feel an extreme need for silence . Silence in which to remember . Silence in which to try to make some sense of memories which come flooding back . Silence because there are no words strong enough to deplore the terrible tragedy of the Shoah . לאחר ציטוט מובאה מתהילים ) לא, 13 - 15 ( פותח האפיפיור את נאומו . פתיחה זו כולה דברים על הצורך בשתיקה : השתיקה כדרך לזכור ; השתיקה כמקום ליצירת מובן, ולבסוף מוסיף האפיפיור "שתיקה כי אין מילים חזקות דיין לגנות את הטרגדיה של השואה" . אין הוא אומר "אין לי מה לומר" ) טענה רפרנציאלית על אודות העולם ( . נהפוך הוא : יש לו רצון לגנות, יש לו מה לומר . והנה הדרך הרגילה לגנות היא דווקא על ידי מילים בלשון, שהרי גינוי היא פעולת דיבור מובהקת ) ראו אוסטין 1962 ( . האפיפיור אינו מכוון את מילותיו לשואה וגם לא לגינוי, אלא לקוד הלשוני שאין הוא חזק מספיק, אין הוא מתאים . האם האפיפיור מגנה ? הגינוי כפעולת דיבור נעשה בשתיקה . המבע "אין מילים בפי" הוא, אם כך, סמן שיח במישור המטא – לשוני . סמן המדבר על הקוד, ארגון הקוד, כמו ואמר : עכשיו תבוא שתיקה לא משום שאין לי מה לומר אלא משום אזלת ידו של הקוד לבטא . ואולם פשעי השואה נוראיים כל כך, שאפילו גינוי, שהוא, כאמור, פעולה שדרכה שהיא מכוונת כלפי פשעים ודרכה 6 להיעשות בדיבור אינה יכולה להיעשות בהצלחה כלפיהם . שאלתנו כאן, "השתיקה — רק סייג לחכמה ? " היא שאלה על מהות השתיקה ותפקידיה . וזו מעלה מֶטָּא – שאלה : האם ניתן לעמוד על מהות השתיקה ותפקידיה מתוך עצמה או שמא מיד נכרכת ועולה השאלה על היחס שבין השתיקה לדיבור — בין השתיקה לשפה . דרכו של האדם, כמו גם ההוויה האנושית, שהם מכלול . לעולם אין הם משתנים בדידים הניתנים לזיהוי ולהגדרה אנליטית . השתיקה כדרך הבעה ) וכמובן לא כהעדר דיבור בעלמא ( כחלק מהוויה כלל אנושית זו, קשה היא מאוד להגדרה . ואולם, בתוך ההוויה הבין – אישית והתרבותית, כל מאזין וכל קורא מיומנים בעצם זיהוי השתיקה בשיח ובייחוס משמעות לשתיקה המסוימת . דומה שדברי השופט סטיוארט פוטר כפי שכיוונם דווקא כלפי הפורנוגרפיה ) 1946 184, . Jacobellis v . Ohio, 378 U . S ( כוונו היטב גם כלפי זיהוי שתיקה והגדרתה :
|
|