|
|
עמוד:8
שתיקות 8 שדווקא מענה זה שבשתיקה ) הלא נאמר ( מפיק שתיקה רועמת . השאלה הרטורית בהזמינה מענה בשתיקה מְפַנָּה ופותחת זמן עיבוד . התשובה — השתיקה — פרי עיבוד זה מקשרת בין השואל שיזם את התהליך לבין המשיב שהגיע אל התובנה בכוחות עצמו . כי אז משמעות השתיקה היא הן הבנת הקוד הלשוני ) זיהוי השאלה כשאלה רטורית ( והן התובנה שהושגה . כך שואל האל את קין "למה חרה לך ולמה נפלו פניך" ; "מה עשית ? " . קין משיב "השומר אחי אנכי ? " . השאלה האחרונה משמשת לא אחת כאב הטיפוס של השאלה הרטורית, ובאה היא כאן כפעולת דיבור עקיפה להבעת תמיהה תמימה מחד גיסא, וטרוניה מאידך גיסא ) רש"י : "לשון תימה הוא" . ראו גם 101 : 1970 Neher ( . התופעה השנייה המיוצגת כאן היא השתיקה שבפסוק "ו�יּ�אמֶר קַי�ן אֶל – הֶבֶל אָחִיו ו�י�הִי בִּהְיוֹתָם בַּשּׂ�דֶה ו�יּ�קָם קַי�ן אֶל – הֶבֶל אָחִיו ו�יּ�הַ�גֵהוּ" . ודאי יכול היה הסופר המקראי להשמיט כליל את דבר אותו שיח שבין קין להבל ) והרי בכל שיח יש הנאמר ויש שאינו נאמר ( ואולם, כן מצא לנכון הסופר המקראי להביאנו בדבר אותו שיח . זאת ועוד, לא סתם אמר "וידבר קין אל הבל אחיו" אלא "ויאמר קין" מכיוון שרצה להטרים פתיחה להבאת הדיבור עצמו . ואולם, את משלים פועל האמירה ) "ויאמר" ( — הוא תוכן אותה אמירה — בחר הסופר המקראי להשמיט, הווי אומר, לשתוק . דווקא מתוך ייחוס כוונה וערך לשתיקה, הבחינו הפרשנים והמדרשים בשתיקה זו והקדישו תשומת לב אליה . מדרש בראשית רבא פרשה כב, מזהה כמדרשים אחרים ) ראו רש"י להלן ( כי השמיט הסופר המקראי את דבר המחלוקת בין האחים ואת תוכנָהּ . המדרש מייחסה למחלוקת על חלוקת העולם בין האחים והוא מביא שלוש פרשנויות לשאלה "על מה היו מדיינים" ) לשון "מדון" וגם לשון "דין" ( : ] . . . [ 2 ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי : שניהם נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו את המטלטלין, ועל מה היו אותן הדינין, זה אומר בתחומי בית המקדש ניבנה וזה אומר בתחומי . 'ויהי בהיותם בשדה' אין שדה אלא בית המקדש, היך מה דאת אמר 'ציון שדה תחרש' ) מיכה ג, 12 ( , מתוך כך 'ויקם קין וגו', יהודה בר' אמר על חוה ראשונה היו הדינין, אמר ר' איבו חוה ראשונה חזרה לעפרה, ועל מה היו הדינין, אמר ר' הונא תאומה יתירה נולדה עם הבל, זה א' אני נוטלה וזה אומר אני נוטלה, זה א' אני נוטלה שאני בכור וזה א' אני נוטלה שנולדה עימי . הפרשן יהודה טהטאדאר ) בפירושו מנחת יהודה למדרש רבה ( טוען כי גרסאות אלה היו כבר בידי מתרגמי המקרא ליוונית . כתופעת השאלה הרטורית, גם דבר הסופר המקראי "ויאמר" מדגים שני עניינים בשימושה ובמחקרה של השתיקה : פן הצורה ופן התוכן . באשר לפן הצורה, יש לומר כי הדובר הבוחר לבטא את דבריו בשתיקה מְזַמֵּן למאזינו רמזים שיחיים ) בגדר סמני שיח, ראו, 1987 Schiffrin ( על בחירתו זו . ובאשר לפן התוכן, ניכרת גישת הפרשנים כי יש לשתיקה זו משמעות . רק הבנה כזו של שתיקה מצדיקה את הפירושים שהם העלו בדבר סיבת המחלוקת ושתיקת הסופר המקראי : אם עניין גשמי של רכוש, עניין
|
|