|
|
עמוד:13
13 פירוש למגילת רות ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים", כלומר מגילה זו מלמדת אותנו תובנה אידאית : "כמה טוב לגומלי חסדים" . סיפור המגילה משבח את מעשי החסד ומטיף לקוראיו לנהוג בחסד, ולתפיסה זו יש אחיזה במציאות הסיפורית של מגילת רות . לבד מתיאורי מעשי החסד הנעשים על ידי גיבורי המגילה, הביטוי "חסד" מופיע במגילה במפורש שלוש פעמים : 1 . "יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי" ( א ח ) , אומרת נעמי לכלותיה המלוות אותה לארץ יהודה לאחר מות בעליהן . 2 . "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים" ( ב כ ) , אומרת נעמי לרות כשנודע לה שבעז הפלה את רות לטובה . 3 . "ברוכה את לה' בתי . היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר" ( ג י ) , אומר בעז לרות שהציעה לו נישואין . דברי רבי זעירא משקפים אפוא את המציאות המסופרת במגילת רות, ובכך הם מטיפים לנו הקוראים לנהוג בחסד במעשי היומיום שלנו . לעומת תפיסת העולם האידאית הבאה לידי ביטוי במדרש, יש הטוענים שמטרת המגילה היא להעיר ולהאיר בעיה היסטורית- מדינית . השאלה העומדת לדיון היא : מי הוא דוד המלך ? מה מוצאו ? והאם בכלל הוא רשאי להיות מלך על ישראל ? שאלה זו מתעוררת בעיקר עקב הנאמר בסוף סיפור המגילה : "ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת . ותקראנה לו השכנות שם לאמר : ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד" ( ד טז - יז ) , כלומר הכתוב אומר באופן בולט ובוטה : דוד מלך ישראל הוא צאצא של המואבים, שהרי אימו היא מואבייה . כיצד עובדה זו מסתדרת עם הכתוב בספר דברים ( כג ד ) : "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם עד עולם" ? וכמובן - למי היה
|
|