|
|
עמוד:12
12 סלינה משיח חברתיות ופוליטיות שבמחלוקת, אלימות בתוך המשפחה, מין, התעללות, מוות, שחיתות, סמים או "סוף רע" . כל אלה נוכחים בתיאור הילדוּת בספרות למבוגרים והם מתאזרחים בספרות הנוער, אך להוציא את נושא המוות שספרות הילדים מתקפת, הנושאים הללו מצויים בשוליה . מכאן הגילום הספרותי הפוליטי של שתי ילדוּיו ת נפרדות, ילדוּת לילדים ולמבוגרים בספרות הילדים וילדוּת למבוגרים בלבד בספרות למבוגרים, עניין המעורר שאלות בדבר המרחב הפוליטי שבגבולותיו נרקמים היחסים שבין מבוגרים, ילדים וספרות לילדים . סוגיה זו מקבלת תקף נוסף לאור העובדה שבכל הקשור לפוליטיקה בספרות לילדים ובשיח סביבה, הגישה הרווחת היא שאין לערב אסתטיקה בפוליטיקה, כל שכן לחשוף את הקוראים הצעירים לפוליטיקה הנחשבת למסואבת ועל כן לבלתי חינוכית . חרף מוסכמה זו, ספרות הילדים היא פוליטית מטבעה, והפוליטיקה משתקפת מתוכה באופן מודע וגם באורח סמוי ובלתי מודע, שכן כפי שסוברים חוקרי ספרות רבים אין להפריד בין פואטיקה, ערכים, אידיאולוגיה ופוליטיקה, כשם שאין להפריד בין 1 פוליטיקה, אידיאולוגיה, שעשוע וחינוך . הכחשת הפוליטיקה בספרות הילדים והתנגדות לשיח פוליטי סביב תכניה קשורה, בין השאר, לתפיסת ה"אמנות לשם אמנות" שאותה ביטא בתום המשורר, הסופר והמחזאי לוין קיפניס, כשטען לפניי בחום : "אנחנו לא עסקנו בפוליטיקה . שום פוליטיקה ! " ( קיפניס, 1988 ) . בכך הגה את התפיסה הנפוצה שהפוליטיקה עומדת בסתירה לאמנות ולחינוך, שילדים אינם מבינים או מתעניינים בה, וגם את החשש מפני כפיית אידיאולוגיה מסוימת על הילדים, או לחלופין את שיתופם בשיח לעומתי, פלגני וביקורתי . מתוך נאמנות לרוח זו המחקר התעלם מספרה של חוקרת ספרות הילדים 1 . ; 1996 Keyes and McGillicuddy, 2014 ; Zipes, 2008 ; Hunt, 2006 ; McGillis, Stephens, 1992 ; Sutherland, 1985
|
|