|
|
עמוד:10
אנדרה מטלון | יובל שורר | סטנלי רבין 10 שלי היא לאקלים התרבותי ‑ חברתי של הסופר ושל הדמויות שעיצב ביצירותיו . יותר ויותר נמשכתי לעולם הרגש והמחשבה הלא ‑ מודעת המניעה לפעולה ולהחלטה . משיכה וסקרנות אלו הובילו לעבודת מחקר שזיכתה אותי בתואר דוקטור ( PhD ) . בבית - המשכתי להיות "מאחורי הקלעים" עבור בעלי ועבור שלושה מתוך ארבעת ילדינו שבחרו במקצוע הרפואה והטיפול הנפשי : בת אחת עובדת סוציאלית ופסיכו ‑ תרפיסטית בתחום בריאות ‑ הנפש, בת אחרת היא גניקולוגית ובן אחד הוא נוירולוג . גם דרכם למדתי על המורכבות המאתגרת לא פעם ביחסים שבין מטפל ומטופל . בשלב מסוים בחיי נמשכתי לעולם הטיפול הנפשי וחיפשתי היכן אני יכולה להתנדב ולעשות למען הקהילה . ער"ן ( עזרה ראשונה נפשית ) נמצא כבחירה שהתאימה לי . כגוף פארא ‑ מקצועי, הוא הפגיש אותי עם אנשים שזקוקים לאוזן קשבת ולמבע אמפתי, שאינו שיפוטי אך גם אינו נוקט עמדה אלא מכיל ממקום חומל . רבים מן הפונים הקבועים הם צרכני בריאות הנפש . חלקם הגדול חווים על בשרם את עולם הטיפול והשיקום הנפשי ; את הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים ורופאי המשפחה . המתנדבים בער"ן, בניגוד לאנשי המקצוע שמאבחנים, מטפלים ועסוקים בשיקומם ובהחלמתם, נמצאים בעיקר ב"עמדת הצופה" . ממרחק, הם יכולים לראות את הסיטואציה הסובייקטיבית, כמו שהפונה מתאר אותה . גם הרופאים והמטפלים נמצאים לא פעם בעמדה זו, אך היא תהיה רק חלק מן המוטל עליהם במפגשיהם עם מטופליהם . אחריותם המקצועית והדילמות המלוות אותם דורשות הרבה יותר . לעמוד בחדר ניתוח כאשר דברים אינם הולכים כשורה והחולה בסכנת חיים - שונה מאוד מלשמוע חוויה של מישהו שנותח והיה בסכנת חיים, ומתקשר כדי לפרוק רגשות שונים בעקבות המצב שבו היה נתון . מכל מקום, "עמדת הצופה" נמצאה עבורי כמלמדת, הצטרפה לחוויות "מאחורי הקלעים" וגם הובילה אותי להסבה מקצועית .
|
|