|
|
עמוד:15
15 שיחה על נפש האסלאם חופשיים . המאמין כפוף כך לחוזה משפטי, שכלפיו הוא חב חמש התחייבויות ריטואליות : התפילה, צום הרמדאן, מתן הצדקה, העלייה לרגל והמלחמה הלגלית הקרויה קדושה . אבל בשום רגע אין ההכרה בטרנסצנדנציה וביחידיות האלוהית כרוכה בדבקות אישית או בחיים פנימיים . חוק האסלאם, בהיותו קבוע כחוק בל – יעבור, הגם שהוא נוח לביצוע על ידי כל מאמין משכיל דיו ואינו מצריך כהונה, הוא אפוא תיאוקרטיה חילונית ושוויונית . החוק הזה, המשולל כללים שעשויים להגדיר את הפעלתו, פותח פתח לכוח שרירותי, אך גם להתקוממויות או לתקוות דמוקרטיות . בנוסף על כך, הזרמים השונים באסלאם, הענפים ואף הכתות שנוצרו במהלך ההיסטוריה שלו, מגַוונים במידה ניכרת את התווים המשותפים, בהופכם כל גישה כללית לסכימטית ולפיכך לחסרת תועלת . דוגמה אחת : הצוּפיות "מדמה" את המאמין לאלוהי ומכשירה דרך למיסטיקה המניחה קשר בין האל לבריאה, התגלות של הדיבור האלוהי בחיפוש אחר איחוד "אהבה עם האל", שמאסיניון ) Massignon ( מצא בו את "זרעי הקוראן" ] קוראן , ,3 29 [ ושמתבטא בשיח פיוטי . לעומת זאת, עבור אריסטו האלוהי הוא אזור ההוויה שבו ההוויה נאמרת באופן חד – משמעי : מהות, לא
|
|