|
|
עמוד:11
11 שיחה על נפש האסלאם מונעת מלחשוב את השונות האמיתית של האסלאם, שונות המחריפה בהקשר הכלכלי-פוליטי האקטואלי . אני חוששת שבהתמקדות ב"מקור האריסטוטלי" של האלוהות המוסלמית אנו מעוררים חוסר אמון כלפי הפילוסופיה האריסטוטלית והפילוסופיה היוונית בכללותה, בשעה שתרומתן לכינונו של שיח תיאו- לוגי, במובן החזק של המילה, הייתה ויכולה עוד להיות מכרעת . האם לא מעניין יותר לבחון את היחס שמקיים האלוהי עם הפונקציה האבהית באסלאם ? דמות המפתח באבהות הזאת, השיפוטית והאוהבת גם יחד, היא אברהם המקראי המוחל ליצחק : שכן צייתנותו לציווי האלוהי מזעזעת את האל עצמו עד כדי כך שהיא גורמת לו להשעות, עם גזר ההקרבה של הבן, את התשוקה העזה בין בני האדם, את האיווי-עד- מוות ה"אדיפלי" ) יאמר פרויד ( . מכאן ואילך, הנתיב פתוח למשיחיות של ה- pistis ] אמונה [ : ישו, המשלים את "האמונה הפועלת בדרך האהבה" של האל המקראי ) אל הגלטים ה', 6 ( , מגשים בסופו של דבר את הגורל האברהמי, מאחר שהוא מת על הצלב באופן זמני בלבד, כדי לקום לתחייה על ידי אהבת האב ולמענה . באסלאם מוצג אירוע יסוד זה באופן שונה . פרויד מעיר ב משה האיש והדת המונותיאיסטית שבדתו של מוחמד מתרחשת
|
|