הקדמה

עמוד:14

14 ערן רולניק אט-אט התרגלתי לעצמי הדיסקורסיבי הווירטואלי שלי וחיכיתי לפגישתי הבאה איתו ועם הקבוצה . התחלתי לחשוב על פגישות הזום הללו כאל ה״ריפוי בדיבור" שלי . בניסיון לתזמר את מקהלת הקולות וההתרחשויות בכל מפגש התחלתי לתמלל את ההקלטות . הפיכתם של המפגשים המצולמים לטקסטים אפשרה לי גם להתוודע יותר מקרוב לפלימפססט הפסיכואנליטי שלי . לא ממש הופתעתי לגלות את המקום המרכזי שפרויד תפס בהרצאותיי - בזה לפחות הקורונה לא פגעה - אבל גיליתי עד כמה מחשבותיי על הפסיכואנליזה כפרקטיקה וכאתיקה, כאורח חיים וכצורת הוויה השתנו במהלך השנים האחרונות . חשוב יותר : גיליתי עד כמה חוויית הדיבור למצלמה מתוך אותו חלל שאני חולק עם מטופלים מהדהדת לתוך הצורה שבה אני מלמד, חושב ומדבר . הדיבור מתוך חדר הטיפולים סייע לי לקשור בין הממד האובייקטיבי לסובייקטיבי במעשה הפסיכואנליטי ולעגן את השיחות שלנו בפרקסיס ; בוויטה אקטיבה ( vita activa ) שלי כמטפל אנליטי . להרהר ולדבר מול מצלמה על פסיכואנליזה בשידור חי, בפני קהל די גדול של מטפלים, מהחדר שבו רק לפני דקות אחדות סיימת שעה אנליטית זו חוויה מיוחדת במינה . * * * כמה מילים על מבנה הספר : הפרק הראשון, ״פסיכותרפיה בסכנה״, מבוסס על המפגש הראשון של הקבוצה, שהתקיים באפריל ,2020 בתחילת הסגר הראשון בישראל . במפגש זה מיקמתי את הסמינר בהקשריו ההיסטוריים והחוויתיים : באירוע החדש-ישן של מגיפה ובהיבטים שונים של תופעת החרדה . גרסה מקוצרת של הרצאה זו התפרסמה ב"מוסף הארץ" באפריל 2020 . 11 השיחות הבאות עוסקות בסוגיות תיאורטיות וקליניות . משולבות בהן שאלות

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר