סימני דרך

עמוד:13

13 סימני דרך מנסים החוקרים לחשוף יכולים להיות ביולוגיים — תהליכים במערכת העצבים המרכזית של האורגניזם האנושי ; או קוגניטיביים — מנגנונים בסיסיים של תפישת המציאות וייצוגה באמצעות מעבד נתונים אוניברסלי חסר הקשר ; או פסיכו – דינמיים — המבנה והדינמיקה של הנפש האנושית העירומה ; או שילובים שלהם . אינני מבקש לדחות באופן גורף את החיפוש אחר מבני עומק ועקרונות כלליים, שהוא עיקרון בסיסי של החקירה המדעית המקובלת, אך נראה לי שניתן להעשיר את ממצאי החיפוש הזה על ידי הצבעה על גורמי הרקע וההקשר המשפיעים על מבנים ועקרונות אלה, גם אם התמונה המתקבלת תהיה יותר מורכבת ופחות חד – משמעית . המשל הקולע של לודויג ויטגנשטיין בהתייחסותו הביקורתית ל פשר החלומות המונומנטלי של פרויד ראוי לאזכור כאן : את הניסיון להגיע למחשבת החלום הבסיסית שביסוד התוכן הגלוי של סיפור החלום הוא דימה לניסיון להגיע אל טבעו האמיתי של הארטישוק על יד קילוף עליו בזה אחר זה ; והלוא ה"ארטישוקיות" של הארטישוק טמונה בעליו לא פחות מאשר בליבו . כפסיכולוג צעיר במסגרת פסיכואנליטית מובהקת התקשיתי לקבל את המושגים המהותניים של תורת פרויד כאמת אוניברסלית . באותה תקופה חסרה לי עדיין שפה לבטא את המצוקה שחשתי, משום שלא הייתי מצוי בגישות של הבניה חברתית ופרשנות תרבותית, בגישות פנומנולוגיות ונרטיביות . במבט לאחור, ייתכן כי במחיצת פסיכואנליזה יחסית ( relational ) , אינטר – סובייקטיבית, נרטיבית, הבנייתית, לאקאניאנית, פוסט – מודרנית — כל אלה משגשגות היום — לא הייתי חש צורך כה עז לשנות כיוון . ואולי גם מסגרות מושגיות אלה לא היו מסייעות בעדי, כי בנוסף להרגשתי שהפירושים הקליניים כופים מדי, שהם מעצבים את המציאות הקלינית לא פחות מאשר מבארים אותה, סבלתי מהתחושה שהקולגות שלי — שחלקם הפכו לפסיכואנליטיקאים נודעים — נעשים ערניים, רעננים ונמרצים יותר משעה טיפולית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא