|
|
עמוד:12
12 יורם בילו ממגוון רחב של בעיות ומצוקות . כוונתי הייתה להיהפך בסופו של דבר לפסיכואנליטיקאי . במשך הזמן גיליתי את האנתרופולוגיה והפכתי אותה ליסוד מוסד של זהותי המקצועית, בלי לוותר על המבט הפסיכולוגי . התוצאה הייתה שעטנז : פסיכולוגיה תרבותית או אנתרופולוגיה פסיכולוגית . המיקום הרב תחומי הזה לא הקנה לי נקודת תצפית מיוחסת על העולם, אבל אִפשר אולי זווית ראייה רחבה יותר . במבט לאחור על השינוי הדיסציפלינרי הזה, נדמה לי כי יותר משברחתי מהפסיכולוגיה, הפסיכולוגיה היא שברחה ממני . הפסיכולוגיה שעניינה ועדיין מעניינת אותי היא בפירוש זן נכחד כיום . זו פסיכולוגיה הנטועה בהקשר החברתי והתרבותי הרחב, הרגישה לשינויים היסטוריים והמכוונת לעולם החוויות הסובייקטיביות ; פסיכולוגיה הקשובה לרעשי החיים היום – יומיים ולא נמלטת מהם אל הסטריליות של ניסויי מעבדה . לדבוק בפסיכולוגיה כזו משמעו ללכת נגד הזרם, משום שהפסיכולוגיה באוניברסיטאות המחקר המובילות בארצות הברית ובאירופה הפכה מדעית ומעבדתית יותר ויותר, מחוברת לביולוגיה ולחקר המוח, ומהלך זה הוא שמביא כספי מחקר, פרסומים בכתבי עת נחשבים ויוקרה אקדמית . התחום המחבר מוח והתנהגות הוא חלון הראווה של הפסיכולוגיה האקדמית כיום, ושיטות המחקר המובילות בו, המשלבות טכנולוגיות הדמיה משוכללות לחקר הפעילות המוחית מזה וכלים לבדיקת המנגנונים הקוגניטיביים מזה, הן מתודולוגיה מנצחת . השאלה היא רק מה מפסידים כשמנצחים . הספקנות שלי אינה מכוונת לביולוגיזציה של הפסיכולוגיה כשלעצמה, אלא לתפישה המדעית הפוזיטיביסטית הנוקשה, המבקשת לקלף את הקונטקסט שכבה אחר שכבה כדי להגיע למבני עומק פנימיים ומופשטים, עקרונות אוניברסליים שביסוד ההתנהגות האנושית . על פי הרציונל של הניסוי המעבדתי, ההקשר נתפש כ"רעש" התנהגותי — ואילו בעיני האנתרופולוג ה"רעש" אינו אלא חומרי החיים, בלי מירכאות . עקרונות העומק שאותם
|
|