|
|
עמוד:10
10 אנדרה לוי שלי . כאן היה המבחן הגדול שלי ושלו — מציאת קול משלי דרשה היפרדות מן השפה של מורי . ההיפרדות הייתה מסובכת, כואבת ומייסרת, אבל, כפי שיורם טען באוזניי ( ובצדק ) יותר מפעם אחת, הקשרים בינינו שרדו את ההבדלים התיאורטיים, האפיסטמיים והמיצוביים . לא רק ששרדו, אלא הם העמיקו מאוד . על תרומתו המכרעת להעמקת היחסים בינינו אני מוקיר לו תודה מקרב לב . יורם חסך לי את הטרחה, בתוקף תפקידי כעורך האסופה, להציג את המאמרים ולהסביר את סדר הופעתם בספר זה ; הוא עמל על כך בחלקו האחרון של הפרק הבא, בתארו כיצד כל אחד ואחת מהכותבים קשור להתפתחות הביוגרפיה האקדמית שלו . כיוון שכך, כל שנותר לי לעשות בהקדמה קצרה זו הוא למלא את החובה הנעימה להודות לכל הגורמים המעורבים שסייעו בהפיכת הרעיון לממשות המוחזקת בידיכם בצורת ספר . לבד מכל אחת ואחד מן התורמים לספר, שלזכותם נזקפת גם יכולתם לשאת בסבלנות מעוררת השתאות את התנהלותי הלא מאורגנת במיוחד, אני מבקש להודות מקרב לב למוסדות האלה, שזיהו את חשיבות המיזם ותרמו למימושו : האוניברסיטה העברית, האקדמיה הלאומית למדעים, ומרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה שבאוניברסיטת בן גוריון . ואחרון – אחרון, תודה ליורם שבזכותו התקבצנו ובאנו כאיש אחד לשאת תרומה לספר זה .
|
|