|
|
עמוד:9
9 מילות הקדמה קצרות בנימה אישית עבודה שנועדו לממן אותם . אני זוכר עד היום את הפעם הראשונה ששמעתי את יורם ועד כמה התרשמתי מהכושר הרטורי שלו . לעומת השפה הדלה שאני הגעתי עימה ללימודים הגבוהים, שפתו נראתה לי חדה ומדויקת . חיש מהר מצאתי עצמי מנסה לחקות את אופני ההתנסחות שלו . כמו כל תהליך לימודי, זו הייתה חוויה מסובכת ; נדרשו ממני ויתורים כבדים על אופן הדיבור וההתנסחות מבית . זה היה האתר הראשון שבו יורם דובב אותי מבלי דעת . בשנים הראשונות הייתי מנוכר לשפה שאט – אט סיגלתי לעצמי, אך תוכני השיעורים פיצו על כך . הייתה זו הפעם הראשונה שבה נחשפתי למחקרים שעסקו בעברם של הוריי וקרובי משפחתי . מערכת החינוך של אשדוד באותה העת נשלטה על ידי האתוס האשכנזי ; ההיסטוריה התרחשה באירופה בלבד . הספרות והשירה בעברית שלמדתי נכתבו אף הן באירופה, או בידי מהגרים ובני מהגרים שבאו ממנה לישראל . והנה, בשיעור באוניברסיטה היה מרצה שחשב שנוהגים תרבותיים של מהגרים שאינם מאירופה ( בעיקר ממרוקו ) הם עניין חשוב לחקור אותו ולחשוב בעזרתו . מבחינתי זו הייתה חוויה מטלטלת . במסגרת הקורס הזה כתבתי עבודה על סמך שיחה ארוכה מאוד שניהלתי עם קרוב משפחה שלטענתו הסתבך בענייני כישוף . הייתי נסער מן ההתאמה בין דברים שיורם תיאר וניתח בכיתה ובין תוכני השיחה ההיא . האינטימיות בין המודלים התיאורטיים שיורם פרש לפנינו לבין חוויית החיים של אותו קרוב הפתיעה אותי . אני כבר לא זוכר כיצד נודע ליורם על "המחקר" הקטן שביצעתי עבור הקורס ( זה היה קורס רב משתתפים ) , אבל הוא הזמין אותי לעמוד על הפודיום ולספר על כך . הנה כי כן, יורם דובב אותי שוב, והפעם באופן קונקרטי לגמרי . זו הייתה הפעם הראשונה שבה נעמדתי מול קהל לדבר על "מחקר" אקדמי . זה היה צעד קטן בדרך אקדמית ארוכה שיורם נכח בה תמיד . הניכור מן השפה נעלם זה מכבר, ובזכות יורם מצאתי את קולי
|
|