|
|
עמוד:9
סופרות כותבות לילדים 9 "פראיות ילדית", מייצרת היקסמות מ"פראיות" ובסופו של דבר מציעה תִרבות בחסדי המבוגר / ת הלבנ / ה ) 2000 McGillis ( . בפרספקטיבה היסטורית מאתרת וואלאס ) 1994 Wallace ( השקה בין מושג הילדות המודרנית לבין מושג הפרימיטיביות . תפיסת הילד כסובייקט בעל פוטנציאל, שנזקק להגנה ולחינוך לצורך שגשוג והתבגרות הופיעה בתרבות המערבית במאה ה – 17 וקדמה להשתרשות מושגי ה"פרימיטיבי" וה"קולוניה" בסוף המאה ה – 18 . על רקע בניית האימפריה הבריטית וסימון ה"פרימיטיבי" כטעון תִרבות וה"קולוניה" כטריטוריה שנזקקת לפיתוח, קיבלו דימויי הילד והפרימיטיבי ייצוג משותף : כסובייקט אותנטי, טבעי, היולי, ספונטני, פראי, תלותי ולא אמין ביחס לבוגר והמבוית ; יצור טעון טיפוח ותִרבות, נוח להשפעה, בהיותו גרסה נחותה של המבוגר הלבן המערבי . גיבוש מודרני זה של מושגי הפרימיטיביוּת והילדות מעיד, לפי וואלאס, על שגשוג הדדי בין אימפריאליזם לבין ספרות ילדים . בשנים 1860 - ,1930 שבהן התחדדה ההנגדה התרבותית ) בין ילד למבוגר, פרימיטיבי לנאור ( , הכתיבה לילדים הושפעה מהקולוניאליזם והשפיעה עליו . תקופה זו נקראת בדיעבד "תור הזהב" בספרות הילדים האנגלית . סיפור הילדים נוצר כאימון מוסרי ואינטלקטואלי שנועד להעלות את הילד ב"סרגל האנושיות" — מברבריות למצב של בגרות, על ידי הקניית ערכים מערביים של שליטה בגוף וברוח, וכן נימוסים והליכות . ועם זאת, באמצעות ייצור דימויים של ילדות ופרימיטיביות טעונות תִרבות הוא משמש כפרקטיקה לקידום ולהצדקת קולוניאליזם . הקישור התיאורטי בין קולוניאליזם לבין ספרות ילדים מסייע להבחין בפרקטיקות חברתיות כוחניות המופיעות בטקסטים לילדים . נודלמן ) Nodelman 1992 ( מוסיף ומצביע על קשר בין מנטליות קולוניאליסטית לבין המבנה של סיפור הילדים . כאשר דימויי ילדות מיוצרים מעמדה אוריינטליסטית הם מציבים את ה"אוקסידנט" ביחס ל"אוריינט" כ"אחר" : כפי שהאוקסידנט מאשר את זהותו ומכונן אותה באמצעות האוריינט, כך בסיפור הילדים דימוי הילד נכתב כאמצעי שמאשר את עליונות המבוגר . השימוש בדמות הילד כמי שאינו מסוגל לראות ולדבר בעצמו אלא דרך המבוגר הנמצא מחוצה לו ומדבר בשמו מכתיב מבנה קולוניאליסטי בספרות ילדים . אך לא רק הכתיבה בשמו, אלא עצם הפנייה אליו מושתתת על הנחת שונותו ואחרותו ביחס למבוגר ) בדומה לתפיסה הפטריארכלית הרואה בנשיות סמל של חולשה, צייתנות והיזדקקות להדרכה, לעומת דימויי גבריות עוצמתית ( . נודלמן מראה כיצד תפיסה תרבותית בינארית מולידה מבנה ספרותי בינארי . הילד, בדומה לפרימיטיבי, נתפס באופן אמביוולנטי — מצד אחד כפרא שזקוק לתִרבות, ומצד אחר כסובייקט אותנטי, קרוב לטבע . המבנה
|
|