|
|
עמוד:12
12 יעל דורון עם זאת, טוען עפרת, ה"ניתוק הציוני" מחבל הטבור היהודי מעולם לא היה נתק של ממש, ותכנים יהודים מובהקים זורמים אף באומנות הישראלית החילונית הקוסמופוליטית . שיטת הניתוח ההשוואתי של עפרת נסמכת על הבחנה בדימויי יסוד או דימויים ארכיטיפים בטקסטים ובתמונות, כגון דימויי אדמה, פרדס, ציפור ועוד . הוא רואה זיקה מתמשכת בין סדרת העבודות של גוטמן העוסקות בנושא הפרדסים לבין שיריו של ביאליק העוסקים בפרדס . הוא מקשר בין הציפור, אחד מדימויי הגאולה הנושאים את בשורת הארץ וסמל האהובה בפרדס אצל ביאליק, לציפורי הפלא בעבודותיו של גוטמן משנות ה- 20 . לדעתו השפעתו של ביאליק 11 על גוטמן באה לידי ביטוי בהטענתם של דימויים ושל תכנים . גוטמן עסק בדמויות המקראיות איוב ויונה במשך כל חייו במגוון דרכים . עפרת מנסה לעמוד על השקפת העולם התיאולוגית האישית של גוטמן באמצעות פרשנות והשוואה ויזואלית בין דימויים . התיאולוגיה האישית של גוטמן, ביחס להגותו וליצירתו של ביאליק, היא כר פורה למחשבה נוספת . דליה מנור כותבת על חיפוש אחר זהות יהודית מודרנית בארץ ישראל בשנות ה- 20 . חיפוש זה בא לידי ביטוי בהתעניינות בהיבטים העממיים והרוחניים בתרבות היהודית, המתחברת להגותו של יוהן גוטפריד הרדר ( Herder ) . על פי הרדר, רוח העם באה לידי ביטוי בסיפורי אגדות ופולקלור . הגות זו נפוצה באירופה והתממשה באיסוף סיפורי עם בחיבור לטבע ולאדמה בניגוד לאומנות עירונית דקטדנטית . הוא האמין באומנות מחנכת ולא "משעשעת", ושיבח את תפנימיו של פסטרנק, שבהם הוא מזהה את שלום הבית כנושא יהודי, בתוך : כל כתבי ביאליק , דביר, 1959 . על השפעתו העמוקה של ביאליק על האומנות הישראלית של שנות ה- 20 וראשית שנות ה- 30 ועל יחסו לאומנות המודרנית ראו גם : במחסן של גדעון עפרת : gideonofrat . wordpress . com 11 . גדעון עפרת, בהקשר מקומי , הקיבוץ המאוחד, ,2004 עמ' 65 - ,66 93 - 95 . גדעון עפרת, "הפרדס הקסום - הדימוי הארוטי ביצירתו של נחום גוטמן", בתוך : סוד הפרדס הקסום של נחום גוטמן , מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב, ,2001 עמ' 7 - 14 .
|
|