מבוא

עמוד:13

הבדווים במדבר יהודה 13 באותה עת, משנפטר מלך הסאראקנים [ . . . ] מאוויה אשתו קיבלה את הנהגת העם כעוצרת [ . . . ] עם זה, מוצאו מישמעאל בן אברהם, ומכאן נגזר גם שמו, והקדמונים כינוהו "ישמעאלים", על שם אביהם מולידם . אולם הללו מאסו בפחיתות הכבוד של לידה שלא כדת ובמוצא נחות מהגר, אמו של ישמעאל, שכן שפחה היתה, ועל כן כינו עצמם "סאראקנים", כאילו נולדו לשרה, אשת אברהם . וכיוון שכזה היה מוצאם, נימולים הם כולם, בדומה לעברים ונמנעים מאכילת בשר ‑‑ חזיר [ . . . ] אך לאחר הדברים הללו פגשו כמה מהם ביהודים, למדו את תולדותיהם, עמדו על דבר קרבת מוצאם אליהם, והחלו נוטים אחר מנהגי העברים ואחר חוקותיהם . [ . . . ] זמן לא רב לפני הקיסרות הנוכחית אף החלו להתנצר" . 12 עד הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה ה ‑‑ 7 כבר חיו או עברו בארץ ישראל דורות של ערבים רבים שבאו מכיוון המדבר והשפיעו על החיים בארץ . אחד הדברים שהשפיעו על הערבים היה המונותיאיזם . אמנם, ככל הנראה, מוצא הערבים והבדווים זהה, אך כבר בתקופות קדומות אנו רואים הבדל בין הערבים יושבי הקבע לבין הבדווים, הנודדים בעומק המדבר . הקוראן מציין בפרשת ההצהרה כי "מעולם לא הותר לתושבי אלמדינה ולבדואים השוכנים 13 מסורת סביבם להישאר מאחור ולא להצטרף אל שליח אלוהים" . מעט מאוחרת יותר מיוחסת לנביא : 12 . זאב רובין, "על מאוויה ( Mavia ) מלכת הסאראקנים", בתוך קתדרה ,47 ,1988 עמ' 25 - 29 . ראו בהמשך את המסורות הנוספות, כולל של ההיסטוריונים הערבים, המתארים את חדירתם של הערבים למדבריות אלשאם החל מהמאה ה ‑‑ 3 . שם, עמ' 36 - 37 ; תיאור מרשים של התנצרות ויחסי גומלין בין ערביי המדבר לבין הנזירים ניתן לראות בחייו של אבטימיוס הקדוש, כפי שנכתבו על ידי קירילוס מסקיתופוליס . ראו די ‑‑ סגני, לאה, מבוא ותרגום, קירילוס מסקיתופוליס, חיי נזירים במדבר יהודה , יד יצחק בן צבי, ירושלים, ,2005 עמ' 93 - 104 ; לצד המקור המתאר את המילה סאראקנים, הקשורה לשרה, ישנה גם השערה הקושרת את המילה לכיוון מזרח, شرق , משם הם באו . 13 . הקוראן, פרשת ההצהרה, פסוק 120 ( ראו גם פרשת המחנות פסוק 20 ) . המילה הערבית לבדווים בקוראן היא ערבים ( אעראב, اعراب ) .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר