|
|
עמוד:11
הבדווים במדבר יהודה 11 צִוָּנוּ : לְבִלְתִּי שְׁתוֹת‑יַיִן, כָּל‑יָמֵינוּ‑‑אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ, בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ . וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים, לְשִׁבְתֵּנוּ ; וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע, לֹא יִהְיֶה‑לָּנוּ . וַנֵּשֶׁב, בָּאֳהָלִים ; וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר‑צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ . אולי מדובר כאן בחברה בדווית קדומה ? ככל הנראה הבדווים החלו את פעילותם הרצופה בארץ באמצע ימי הבית השני, עם הגעתם של הנבטים למרחב ועיסוקם הנרחב במסחר בעומק המדבר . אחד האזכורים הראשונים נמצא אצל יוספוס פלביוס, המתאר קרב שנערך בין הנבטים ( אותם הוא מכנה ערבים ) לבין החשמונאים . ידם של הנבטים הייתה על העליונה, וכך נאמר : אחר כך תקף [ אלכסנדר ינאי ] את עבדת מלך הערבים, אך נקלע למארב שזה טמן לו בקרבת גאולני ואיבד את כל חילו, שנדחק לתוך נקיק עמוק ונמחץ תחת המון הגמלים . 6 בהמשך מתאר פלביוס את הקשרים עם הערבים ומספר על משפחתו של הורדוס : לאנטיפטרוס, שנשא אישה ושמה קיפרוס, שמוצאה ממשפחה ערבית מיוחסת, נולדו ארבעה בנים : פצאל, הורדוס - שהיה לימים מלך - יוסף ופרורס, וגם בת ושמה שלום . הוא השכיל לקנות את לב השליטים בכל מקום בקשרי ידידות והסכמי אירוח . מעל הכול עזרו לו קשרי הנישואין לקרב אליו את מלך הערבים . 7 הקשרים בין היהודים לבין הנבטים או הערבים היו בדרך כלל קשרי מסחר טובים, והממצאים הארכיאולוגיים באתרים השונים במדבר יהודה מהווים עדות לכך . ברוב האתרים היהודיים החשובים כמו מצדה, קומראן, עין גדי ועין בוקק נתגלו כלי חרס ומטבעות נבטיים 6 . יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים , תרגום מיוונית ליזה אולמן, הוצאת כרמל, ירושלים, ,2010 עמ' 104 . 7 . שם, עמ' 120 .
|
|