פתח דבר

עמוד:13

פתח דבר | 13 במסעות הללו גם ביקשתי ליצור קשרים בין היצירות הספרותיות, נכסי תרבות מהמעלה הראשונה, לבין סטודנטים, תלמידים וחוקרי ספרות, שהם קהל היעד העיקרי שלי . השילוב בין הביקור לסיפור סייע לי לקרב את השיח על אודות מקומות שהם בהכרח זרים למרבית "הקוראים החדשים" ובאמצעותם ליצור קרבה מיידית לטקסטים . הישג זה נבע גם משילוב התצלומים העכשוויים הזורים אור על בתי כנסת מרוקנים או הרוסים, בתים נטושים, רחובות מרופטים ובתי קברות, שחלקם מוזנחים . בד בבד נחשפים גם נופים עוצרי נשימה, גנים מלבלבים וחורשות ירוקות, תושבים רבים מסבירי פנים, המתנהלים בין כיכרות נאות, בתי כנסת שהפכו למוזאונים, מוסדות ציבור או בתי חרושת, בתים מטופחים וגינות ירק — כולם מספרים סיפור חדש ולעיתים מאזכרים, באנדרטאות או בשלטים, את מה שאירע כאן . שנים-עשר פרקי הספר המקובצים כאן הם המשכו של מסע ארוך, שעליו אפשר לומר "תם ולא נשלם" . יש באמתחתי רשימות נוספות המחכות לשעתן, ודי אם אחתום בתיאור בית ילדותו של המשורר והמבקר יעקב פיכמן בעיירה בלץ שבבסרביה, כפי שהוא עצמו ניסח בשירו המרגש "בַּיִת מוּל הָרֵיאוּט" : "אֶרֶץ שׁוֹמֶרֶת יָפְיָה . . . וְיֵשׁ שָׁעָה גְּדוֹלָה כִּי יִזְכֶּה לִרְאוֹתָה הַיֶלֶד / וְכָל יָמָּיו לֹא יִשְׁכָּחֵנָּה . . . " יהיו אפוא שורותיו אלה בבחינת חתימה של ספר זה, ובה בעת פתיחה למסעות כתיבה נוספים . בלץ על גדות הריאוט | צילום : מיכאל בר אל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא