|
|
עמוד:14
14 הראשונה התגייסה לצבא, ובתום שנת שירות חזרה ללימודים והשלימה את לימודיה ב – 1958 . במחזור זה למדו, בין השאר, אדריכלים לעתיד כאראלה אגמון, לימים בת – זוגו של ישראל גודוביץ, גם הוא מבני אותה כיתה ; אסתר ( פינקנזון ) וזלמן ברחנא, שלימים נישאו והקימו שותפות מקצועית משגשגת ; מאירה ( מרכוס ) דורי, אורי פורה ( פורת ) , יגאל שרייבמן, וכן אהוד נצר, שפנה מלימודי הארכיטקטורה להתמחות בארכיאולוגיה האדריכלית של תקופת בית שני והורדוס . 14 בתקופה זו עמדה הפקולטה לארכיטקטורה — שהיתה אז בעשור הרביעי לפעולתה — בפני שינויים משמעותיים . הטכניון החל אז בהעברת הפקולטה מהמתחם ההיסטורי בשכונת הדר שבמרכז העיר אל קמפוס מודרני וחדיש בשכונת נווה – שאנן שבמרומי הכרמל, מה שניתק אותה מהדאונטאון התוסס של העיר הוותיקה . בקמפוס החדש התקיימו לימודי הארכיטקטורה בבניין האווירונאוטיקה — הראשון שבנייתו הושלמה בקמפוס נווה – שאנן ואשר תוכנן על – ידי האדריכל ואיש המטכ״ל יוחנן רטנר ( 1891 - 1965 ) . רטנר, ראש הפקולטה בשנים 1932 - 1950 ואז חבר סגל ההוראה, נחשב מייצג מובהק של תקופת המעבר מהאדריכלות הארצישראלית הקדם – מודרנית והאקלקטית — שיוצגה על – ידי ראש הפקולטה בשנים 1926 - ,1930 אלכסנדר ברוולד ( 1877 - 1930 ) — לקראת מודרניזם פרגמטי, ייצוגי – ממלכתי . מספרם המועט יחסית של הסטודנטים בבניין הייחודי, הבידוד הגיאוגרפי והחברתי והניתוק משאר הפקולטות, שנותרו בקמפוס הוותיק בהדר, השרו אווירה אינטימית ונינוחה . 15 בלימודים — שהובילו, לצד רטנר, אדריכלים כאל מנספלד, אביה השמשוני, שלמה אשר גינזבורג ( שא״ג ) ומוניו גיתאי – וינרויב — הודגשה בעיקר הטכניקה המקצועית . בתוכנית הלימודים שלטו מגמות שהתקבעו בשנות ה – 30 וינקו מהמודרניזם האירופי — אך גם מאידיאולוגיית הצניעות החלוצית של ההתיישבות העובדת . 16 בטכניון, המוסד היחיד ללימוד המקצוע בשעתו בארץ, למדו בעשורים הראשונים לקיומו נשים בודדות . בעת היווסדו ב – 1924 פעלו בו רק שתי מחלקות — ״הנדסה בנאית״ ו״ארכיטקטורה״ . 17 מבין 18 המוסמכים לשנת הלימודים 28 - 1927 היתה אשה אחת, הסטודנטית הראשונה במכון הטכנולוגי של ישראל : ציפורה נויפלד – צ'רניאק . 18 בעשורים הבאים עלה משנה לשנה מספרן של הסטודנטיות לאדריכלות, ובין מוסמכי מחזור ל' ( 1958 ) , שבו למדה ארנונה, כבר נמנו 12 נשים — כשליש מהסטודנטים ( 39 ) במה שהפך אז ל״פקולטה לארכיטקטורה״ . 19 על ההיסטוריה המוקדמת של נשים אדריכליות בארץ כדאי להתעכב בקצרה . באירופה ובארצות – הברית של ראשית המאה ה – 20 התקשו אדריכליות לפרוץ אל קדמת הזירה והוסללו על פי רוב לתכנון מגורים ופְנים — נישה הכובלת את האשה לתפקידה המסורתי כאחראית על אחזקת הבית והטיפול בילדים . 20 בארץ, לעומת זאת, הצליחו כמה בין העיר לקיבוץ
|
|