|
|
עמוד:6
6 י יחודי למקום ולזמן, ותחת ידיה של אקסלרוד הם פותחו ושוכללו ב התאם לצורכי השעה, גבולות המימון ונתוני השטח, כאשר על רבים מ הם — בשל מיקומם באזורי סְפר — נגזר לתפקד גם כחלל ממוגן ו כמקלט . לא – אחת התבקשה אקסלרוד, שגוף עבודתה העיקרי משתלב בגל הבנייה השני והשלישי בקיבוצים, להרחיב או להחליף חדרי אוכל שתוכננו בידי כמה מאבות המודרניזם בארץ ומחלוצי אדריכלות הקיבוץ . ללא מורא, בשנים שבהן אידיאות ופרקטיקות של שימור טרם התגבשו בתודעת התכנון בישראל, היא ניגשה לבניינים של אדריכלים כשמואל ביקלס, אריה שרון, דב קוצ'ינסקי וראובן טרוסטלר, שעל פי רוב עוצבו במבע כפרי – קלסיציסטי, ועטתה עליהם — או העמידה במקומם — מבנים תקיפים ממורשת המודרניזם המאוחר והברוטליזם . ח דרי האוכל בתכנונה של אקסלרוד היו משוכללים יותר בהיבט ה אישי – קהילתי, שכן שפת עיצובם גובשה בתגובה על שינויים שחלו ב אותן שנים בסגנון החיים הקיבוצי ובאו לידי ביטוי בהיסט מעיצוב לרבים אל עיצוב אינטימי וביתי יותר . בשנים שבהן הלך והתחזק מעמדו ש ל היחיד בחברה השיתופית — שהסתמן, בין השאר, במעבר להגשה ע צמית וללינה ביתית — ביקשה אקסלרוד לחדד את תפקידו של חדר האוכל כזירה לליכוד חברי הקבוצה ולחיזוק הקשרים ביניהם כמשפחה אחת גדולה . לתפיסתה, חדרי האוכל היו במובן מסוים ייצוג מועצם של פינת האוכל הדירתית – משפחתית — בדומה לזו שבה הקפידו היא ובן – ז וגה, בבית שהקימו לעצמם בצפון תל – אביב, להסב מדי יום לארוחת צ הרים משפחתית . בין צפון תל – אביב לבין יישובי הגבול של ישראל ש בין המלחמות, נמתחה בתוך כך עשייה אדריכלית צנועה, שקיפלה בחובה ערכים קהילתיים, אינטימיות ביתית וחשיבה ביטחונית . ת הליכי ההפרטה המטלטלים שעברו מרבית הקיבוצים, הביאו לכך שרבים מחדרי האוכל לא האריכו ימים בתפקודם המיועד . בכמה מהם, ל אחר תהליך ממושך של צמצום פעילות וגסיסה, הוסבה הפעילות ו כיום הם משמשים כאולמות לעת – מצוא או משרדים של חברות הזנק סיניות — בעוד אחרים עומדים בשיממון עגום ומפואר, כעדוּת לעשורי ה עדנה של האידיאה הקיבוצית . גם שנות מגפת הקורונה העולמית השפיעו על תפקודם של חדרי האוכל הקיבוציים שנותרו פעילים, וכן על בתי התרבות והמועדונים המשרתים את קהילת הקיבוץ . בימי הסגרים שהוטלו בארץ בוטלו הארוחות בחדרי אוכל אלה, אך המטבחים המשיכו לפעול והתאפשרה הזמנת מנות, שנאספו או נשלחו לבתי החברים . כמו שינויים אחרים שחוללה המגפה, גם מהלך זה הוביל חלק מן הקיבוצים לצמצם עוד יותר את פעילות חדרי האוכל שלא בעת הסגרים, לאמץ את ש יטת האיסוף העצמי של המנות, ולחסוך בכך את העלויות הגבוהות הנדרשות להפעלתם המלאה . עם זאת יש לציין, שרוב חדרי האוכל שתכננה אקסלרוד צלחו את תהליכי ההפרטה ואת השינויים החברתיים – הכלכליים בתנועה הקיבוצית . פתח דבר
|
|