|
|
עמוד:5
5 בעשורים האחרונים הועם זוהרה של התנועה הקיבוצית, ומאז תור הזהב שלה באמצע המאה ה – 20 מצויה התנועה — על שלל זרמיה — בתהליך מתמשך של שקיעה וחיפוש דרך . בשמונים שנותיה הראשונות העמידה תנועה התיישבותית – אוטופית זו חזון יוצא – דופן ליישוב הארץ הישנה – החדשה והציעה דפוסי חיים חלופיים בכל תחום . עקרונות הקולקטיב — שביקשו להחליף דגמים חברתיים מוּכּרים, הָחֵל באורחות העיר והכפר ו כלה בתא המשפחתי המסורתי — נוסו אמנם קודם לכן באירופה ובארצות – הברית, אך בשום מקום בעולם לא היכה הרעיון שורש וקנה לו מעמד מרכזי ומאורגן ותוכנית פעולה שיטתית ומפורטת, כפי שקרה בתקופת היישוב ובעשורים הראשונים למדינת ישראל . מ בע תכנוני חדש נדרש אפוא למבנה החברתי יוצא הדופן של 270 קיבוצים, שהוקמו בטווח זמן קצר יחסית בתמיכת המוסדות המיישבים ו המדינה . התוכנית הפיזית של הקיבוץ אינה דומה לאף צורת יישוב א חרת — לא בפרישׂת הבינוי ולא בתכנון המבנים : האידיאולוגיה ה שיתופית התגלמה בתכנון ייחודי של סביבות העבודה, המגורים, ההסעדה, החינוך והפנאי ושל השטחים הפתוחים . "תיקון עולם" שקופל ב רעיון הקיבוצי המהפכני, בא לידי ביטוי, בין השאר, גם בתחומי האדריכלות, הבנייה והתכנון . בתחומים אלה מתבונן ספר זה, שבמרכזו אדריכלית יוצאת – דופן שפעלה בעיקר במסגרת התנועה . הספר פורשׂ לראשונה את עבודתה של האדריכלית ארנונה אקסלרוד ( 1935 - 2019 ) , שפועלה המרשים לא תועד ולא נחקר עד כה ולא זכה להערכה ראויה . חדרי אוכל בתכנונה של אקסלרוד שירתו ועודם משרתים ק יבוצים בכל רחבי הארץ — מכפר – גלעדי שבאצבע הגליל ועד גרופית שבערבה . עיקר פועלה הקיבוצי של אקסלרוד תָחום בטווח שבין תקופה ש ל שגשוג חברתי וכלכלי בחברה הישראלית בכלל ובתנועה הקיבוצית ב פרט, לבין המשבר הכלכלי והחברתי שפקד את ישראל בשנות ה – 70 וה – 80 והוביל, בין השאר, לשקיעת התנועה הקיבוצית ולסגירת מחלקות התכנון המפוארות שפעלו בה לאורך חצי מאה . שנות ה – 70 וה – 80 — עשורים שהתאפיינו בשכלול הקיים, ושבמהלכם נבנו רוב הבניינים המוצגים בספר זה — היו תקופה חדשה באדריכלות ה קיבוץ . בעשורים אלה הוענק חופש משמעותי יותר לביטוי אדריכלי משוכלל, תוך אימוץ עקרונות בינוי עירוניים על חשבון אלה הכפריים, ש שלטו בעבר בתכנון הקיבוץ . מזיגה של תל – אביביות וקיבוציות — מודרניזם וברוטליזם, סוציאליזם ופרגמטיות, קווים רכים לצד צדודיות בניין תקיפות — שׁוֹרה על עולמה המקצועי של ארנונה אקסלרוד ומנשבת ג ם בספר זה, המבקש להרחיב את מדף הספרים העוסקים באדריכלות ה קיבוץ ובגילומו הבנוי של הרעיון השיתופי . אדריכלית דעתנית זו הציעה פרשנות עיצובית – אישית לאדריכלות הקיבוץ ולאדריכלות ישראל . בתקופת השיא של התנועה היו חדרי האוכל מוקד החיים הקיבוציים, מעוז הקהילה בימי אבל, חג ושִגרה . חדרי האוכל היו מימוש של רעיון
|
|