|
|
עמוד:12
ג׳ניפר אקרמן 12 בין מינים, כריתת בריתות, שיתוף פעולה, אלטרואיזם, תרבות ומשחק . חלק מההתנהגויות יוצאות הדופן הללו מולידות חידות, שדוחקות כמדומה את עצם גבולות ה"ציפוריוּת" : אמא ציפור שהורגת את צאצאיה, ואחרת שמטפלת ברוחב לב בצאצאיהן של ציפורים אחרות כאילו היו שלה . ציפורים צעירות שמקדישות את עצמן להאכלת אחאיהן, ואחרות שהן כה תחרותיות, עד שהן ינקרו למוות את חברותיהן לקן . ציפורים שיוצרות עבודות אומנות מרהיבות, וציפורים שהורסות בהינף כנף את יצירותיהן של אחרות . ציפורים כמו הקורקס לבן – הכנף שמגלמות בגופן את הסתירות שלהן עצמן : ציפור אחת רצחנית שמשפדת את טרפה על קוצים או ענפים מתפצלים, אבל שרה כל כך יפה שמלחינים כתבו יצירות שלמות בהשראת שיריה ; ואחרת שמשתפת פעולה עם מין אחד — בני אדם — אך נטפלת לאחר בצורה מעוררת חלחלה . ציפורים שנותנות מתנות וציפורים שגונבות, שרוקדות ומתופפות, שצובעות את יצירותיהן או את עצמן . ציפורים שמקימות חומות של קול כדי להרחיק פולשים, וציפורים שמזמנות אליהן שותפות למשחק באמצעות קריאה מיוחדת — אשר ייתכן שאוצרות את הסוד לנטייה שלנו אנו למשחקיות ולאבולוציה של הצחוק האנושי . כדור הארץ הוא ביתם של יותר מעשרת אלפים מינים שונים של ציפורים, רבים מהם עם שמות מרהיבים שכמו נלקחו היישר מבית היוצר של דוקטור סוס — אנפה זיגזגית וחמסן זנבתן, קוליוס ממושקף ומלכישליו חלודי, חיוויאי להטוטן, קוקייה מצויצת, חרגולן מנומר, בזבוז אדום – מצח, וביצנית פסיפית, הידועה גם כ"מלשינה נודדת", ציפור שהיא מופת צהוב – רגליים להידור, ושאותה ראיתי מגששת אחר תולעים וסרטנים בפאתי אי קטן במפרץ קצ'מק באלסקה . ה נודדת בשמה מתייחס לנוכחותה בכל מקום לאורך רצועות חוף נרחבות . ה מלשינה מתייחס לקריאות ההתרעה הצווחניות שהיא מפיקה כדי להזהיר ציפורים אחרות מפני צופים שמתקרבים יותר מדי . יש אלמנות ופּרוּשים, זנבני מניפה וגדרוני פיה, רחבי – מקור וצלובי –
|
|