|
|
עמוד:14
14 הקדמה מרילין קלויטר, דן סיגל, אלי ניוברגר, וינסנט פֵליטי, רוברט אנדה, ומרטין טייכר ; וכן עמיתיי שלימדו אותי על התקשרות : אדוארד טרוניק, קרלין ליוֹנס-רות וביאטריס בּיבּי . פיטר לוין, פט אוגדן ואַל פֶּסו קראו את מאמריי על חשיבות הגוף בדחק טראומטי עוד ב- 1994 ואז הציעו ללמד אותי על הגוף . אני עדיין לומד מהם, ולמידה זו התרחבה מאז בזכות המורים ליוגה ומדיטציה סטפן קוֹפ, ג'ון קבּט-זין וג'ק קורנפלד . סֶבֶּרן פישר הייתה הראשונה שלימדה אותי על נוירו-פידבק . אד המלין ולארי הירשברג הרחיבו בהמשך את הבנתי . ריצ'רד שוורץ לימד אותי את גישת הטיפול במערכת המשפחתית הפנימית ( IFS ) ועזר לי לכתוב את הפרק על IFS . קיפּי דיוּאי וסיסה קמפיון הכירו לי את התיאטרון, טינה פַּקר ניסתה ללמד אותי כיצד לעשות זאת, ואנדרו בורת'ויק-לסלי סיפק פרטים חשובים . אדם קאמינגס, איימי סאליבן וסוזן מילר סיפקו תמיכה יקרת ערך, שבלעדיה רבים מן הפרויקטים שתוארו בספר זה לעולם לא היו מתקיימים . ליסיה סקיי יצרה את הסביבה שאפשרה לי להתרכז בכתיבת הספר ; היא העניקה לי משוב שלא יסולא בפז על כל אחד מן הפרקים ; היא תרמה מכישרונה האומנותי לרבים מן האיורים, וסייעה בחלקי הספר שעסקו במודעות לגוף ובתיאורי המקרים הקליניים . מזכירתי הנאמנה, אנג'לה לין, טיפלה במשברים רבים ואפשרה לספינה להמשיך להפליג בכל כוחה . אֵד ואדית שונבּרג סיפקו לא פעם מחסה מן הסערה ; בארי ולורי גולדנסון שימשו מבקרים ספרותיים ומקור השראה ; וילדיי, הַאנַה וניקולס, הראו לי כי כל דור חדש חי בעולם השונה בתכלית מקודמו, וכי חיי כל אדם הם ייחודיים — מפגן של יצירתיות שמתעלה על כל הסבר יחיד של גנטיקה, סביבה או תרבות . לבסוף, למטופליי, שלהם אני מקדיש ספר זה — הלוואי שהייתי יכול להזכיר את כולכם בשמכם : לימדתם אותי כמעט את כל מה שאני יודע — אתם הייתם ספר הלימוד האמיתי שלי — וחיזקתם את אמונתי בכוח החיים, שדוחף אותנו, בני האדם, ליצור חיים בעלי משמעות, למרות המכשולים שבדרכנו .
|
|