|
|
עמוד:10
10 הקדמה כה קשה כשהם חושבים על מה שעברו, עד שהם מנסים לדחוק את הדברים מתודעתם, להתנהג כאילו דבר לא אירע ולהמשיך הלאה . אדם זקוק לאנרגיה עצומה כדי להמשיך לתפקד בעודו נושא את זכר האימה והבושה על חולשתו ועל פגיעותו הנוראיות . כולנו רוצים להתקדם אל מְעבר לטראומה, אך החלק של מוחנו שנועד לוודא את שרידותנו ( ושנמצא עמוק מתחת למוח הרציונלי ) אינו מצטיין בהכחשה . גם זמן רב אחרי שאירוע טראומטי מסתיים, המוח עשוי להגיב מחדש לרמז הזעיר ביותר לסכנה, לשבש את פעולתם של מעגלים חשמליים במוח ולהפריש כמויות עצומות של הורמוני דחק . מתוך כך עולים רגשות קשים, תחושות גופניות עזות וכן פעולות אימפולסיביות ותוקפניות . תגובות פוסט-טראומטיות אלה נתפסות כחסרות פשר ומציפות ביותר . שׂורדי הטראומה חווים אובדן שליטה, ולעתים קרובות מתחילים לחשוש שהם פגומים עד היסוד וחסרי תקנה . אני זוכר מתי נמשכתי לראשונה ללימודי רפואה . הייתי בן ארבע-עשרה, במחנה קיץ . בן דודי מייקל סיפר לי במשך כל הלילה על מורכבותה של פעולת הכליות, על האופן שבו הן מפרישות את חומרי הפסולת של הגוף ואז סופגות מחדש את החומרים הכימיים ששומרים על איזון המערכת . הייתי מרותק לתיאורי פלאֵי פעולת הגוף . בהמשך, בכל שלב של הכשרתי הרפואית, בין שלמדתי כירורגיה, קרדיולוגיה או רפואת ילדים, היה ברור לי כי המפתח לריפוי הוא הבנת פעולת האורגניזם האנושי . אך כשהתחלתי להתנסות בפסיכיאטריה, נדהמתי מהניגוד בין המורכבות המופלאה של הנפש וסביכות הקשרים והחיבורים שבין בני אדם, לבין מיעוט הידע של הפסיכיאטרים על מקור הבעיות שבהן טיפלו . האם רמת הידע שלנו על המוח, הנפש והאהבה תגיע ביום מן הימים לזו שיש לנו על מערכות אחרות של האורגניזם האנושי ? עוד שנים רבות לפנינו עד שנגיע לרמה כזו של הבנה מפורטת, אך לידתם של שלושה ענפי מדע חדשים הובילה ל"התפוצצות ידע" על השפעותיהן של טראומה פסיכולוגית, התעללות והזנחה . מדובר במדעי המוח — חקר האופן שבו המוח תומך בתהליכים מנטאליים ; פסיכופתולוגיה התפתחותית
|
|